First Session: How Does the Community Affect the Practice of Art and Design?

Second Session: How Does the Practice of Art and Design Affect the Community?

השאלה אשר עומדת במרכזו של יום העיון היא מערכת היחסים בין אמנים, מעצבים והקהילה אשר איתה הם עובדים. ההקשר וההזדמנות לדון בשאלה זו מסופקים על ידי תערוכה של עבודות סטודנטים מהמחלקה לעיצוב פנים של המכון הטכנולוגי חולון, שמוצגת בימים אלו במרכז לאמנות דיגיטלית. העבודות המוצגות נעשו במסגרת סטודיו עיצוב לקהילה, אשר במסגרתו תכננו ועיצבו הסטודנטים מבני ציבור קטנים, עבור קהילות קונקרטיות בשכונת ג’סי כהן כחלק מפרויקט של המרכז לאמנות דיגיטלית בשכונה.

מושב ראשון: כיצד משפיעה הקהילה על מעשה העיצוב והאמנות?

לעיתים נדמה כי חצי המאה השניה של המאה העשרים היתה עסוקה בעיקר בביקורת של החצי הראשון. אחד ממושאי הביקורת החשובים היה הסגנון הבינלאומי באדריכלות ובן טפוחיו, הדיור הציבורי. חיצי הביקורת הופנו אל ההתעלמות של השיכון המודרניסטי מקונטקסט, מהבדלים תרבותיים, אל ההתנשאות של המתכננים, והניתוק אשר כביכול נוצר בין חיי הקהילה האורגניים והטבעים ובין המרחב המודרניסטי המאחד.

מתחילת שנות השישים של המאה הקודמת והלאה, החלו דיסציפלינות העיצוב להפנים את הביקורת על המודרניזם, ולאמץ לעצמן שיטות פעולה אחרות. דיסציפלינות כמו תכנון ערים, אדריכלות, תיאוריה של אדריכלות, ולאחרונה גם עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי, החלו לחפש מתודולוגיות תכנון אשר נותנות מקום למשתמש כסובייקט ייחודי, ספציפי, וחד  פעמי, שואבות ממנו מידע, תכנים ואף השראה, ושואפות לתוצר יחודי תלוי משתמש, הקשר, ותרבות.

שיטות עבודה אלו הביאו לפיתוחן של מגוון מתודולוגיות אשר מטרתן להביא פנימה אל תוך התוצר העיצובי נתונים ותכנים הקשורים במשתמש, ובמקרה של פרויקטים ציבוריים – בקהילה. המעצב נדרש לידע בתחומים של סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, ופסיכולוגיה, כדי לנתח, להבין, ולייצג את הקהילה, ועל ידי כך לייצר תוצר בעל קשרים תרבותיים קונקרטיים עם הקהילה אותה הוא משמש.

מטרת המושב הראשון היא לבחון מספר דוגמאות של מתודולוגיות כאלו, כגון: מחקר סוציולוגי, השתתפות ציבור. 

מושב שני: כיצד משפיע מעשה האמנות והעיצוב על הקהילה?

בשנים האחרונות אנו נחשפים, באופן הולך וגובר, לרעיונות של אחריות חברתית ומעורבות חברתית בשדות העיצוב והאמנות. המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, והמחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון, פועלים בשכונת ג’סי כהן בשנים האחרונות. מעורבות זו כוללת סדרה ארוכה של פרויקטים אומנותיים, פרויקטים אקדמיים מתחום העיצוב, פרויקטים המבקשים להתערב בקנה מידה קטן במרחב של ג’סי כהן, ופרויקטים המבקשים לעורר את מעורבות הקהילה במעשים אומנותיים ועיצוביים. המשותף לכל הפרויקטים הוא דגש על התהליך ועל האינטראקציה עם הקהילה, ולאו דווקא על התוצר הסופי. במקרה של עיצוב - התוצר הסופי אינו מתוקצב, ולכן אינו קיים. ההנחה המתגלית מתוך התקציבים המופנים עבור פרויקטים אלו, היא שנוכחותם ומעורבותם של אמנים ומעצבים בקהילה היא בעלת ערך בפני עצמה בעיני הגוף המממן ועשויה להניע שינוי חיובי, ומכיוון שכך מורשית לקחת חלק במאמצים לשיפור מצבה של קהילה כזו או אחרת. במקביל נשמעות טענות שהתקציבים המופנים לפעילות אמנותית / עיצובית בקהילה צריכים להיות מופנים לפעולות להן יש השפעה ישירה יותר על חיי התושבים.

מושב זה מבקש להציג מספר פרויקטים כאלו, ולנסות לבחון את קשריהם עם הקהילה, את האסטרטגיות השונות אשר הם בחרו כלפי הקהילה, את מדדי ההצלחה והכשלון הפנימיים של פרויקט – קהילתיים ואומנותיים, ואת היחסים בין הממסד, הפרויקט והקהילה. 

תערוכות ופרויקטים (2001-2022)
ארכיונים

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

יום עיון: יחסי עיצוב וקהילה

First Session: How Does the Community Affect the Practice of Art and Design?

Second Session: How Does the Practice of Art and Design Affect the Community?

HIT המחלקה לעיצוב פנים - סטודיו חברה וסביבה

השאלה אשר עומדת במרכזו של יום העיון היא מערכת היחסים בין אמנים, מעצבים והקהילה אשר איתה הם עובדים. ההקשר וההזדמנות לדון בשאלה זו מסופקים על ידי תערוכה של עבודות סטודנטים מהמחלקה לעיצוב פנים של המכון הטכנולוגי חולון, שמוצגת בימים אלו במרכז לאמנות דיגיטלית. העבודות המוצגות נעשו במסגרת סטודיו עיצוב לקהילה, אשר במסגרתו תכננו ועיצבו הסטודנטים מבני ציבור קטנים, עבור קהילות קונקרטיות בשכונת ג’סי כהן כחלק מפרויקט של המרכז לאמנות דיגיטלית בשכונה.

מושב ראשון: כיצד משפיעה הקהילה על מעשה העיצוב והאמנות?

לעיתים נדמה כי חצי המאה השניה של המאה העשרים היתה עסוקה בעיקר בביקורת של החצי הראשון. אחד ממושאי הביקורת החשובים היה הסגנון הבינלאומי באדריכלות ובן טפוחיו, הדיור הציבורי. חיצי הביקורת הופנו אל ההתעלמות של השיכון המודרניסטי מקונטקסט, מהבדלים תרבותיים, אל ההתנשאות של המתכננים, והניתוק אשר כביכול נוצר בין חיי הקהילה האורגניים והטבעים ובין המרחב המודרניסטי המאחד.

מתחילת שנות השישים של המאה הקודמת והלאה, החלו דיסציפלינות העיצוב להפנים את הביקורת על המודרניזם, ולאמץ לעצמן שיטות פעולה אחרות. דיסציפלינות כמו תכנון ערים, אדריכלות, תיאוריה של אדריכלות, ולאחרונה גם עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי, החלו לחפש מתודולוגיות תכנון אשר נותנות מקום למשתמש כסובייקט ייחודי, ספציפי, וחד  פעמי, שואבות ממנו מידע, תכנים ואף השראה, ושואפות לתוצר יחודי תלוי משתמש, הקשר, ותרבות.

שיטות עבודה אלו הביאו לפיתוחן של מגוון מתודולוגיות אשר מטרתן להביא פנימה אל תוך התוצר העיצובי נתונים ותכנים הקשורים במשתמש, ובמקרה של פרויקטים ציבוריים – בקהילה. המעצב נדרש לידע בתחומים של סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, ופסיכולוגיה, כדי לנתח, להבין, ולייצג את הקהילה, ועל ידי כך לייצר תוצר בעל קשרים תרבותיים קונקרטיים עם הקהילה אותה הוא משמש.

מטרת המושב הראשון היא לבחון מספר דוגמאות של מתודולוגיות כאלו, כגון: מחקר סוציולוגי, השתתפות ציבור. 

מושב שני: כיצד משפיע מעשה האמנות והעיצוב על הקהילה?

בשנים האחרונות אנו נחשפים, באופן הולך וגובר, לרעיונות של אחריות חברתית ומעורבות חברתית בשדות העיצוב והאמנות. המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, והמחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון, פועלים בשכונת ג’סי כהן בשנים האחרונות. מעורבות זו כוללת סדרה ארוכה של פרויקטים אומנותיים, פרויקטים אקדמיים מתחום העיצוב, פרויקטים המבקשים להתערב בקנה מידה קטן במרחב של ג’סי כהן, ופרויקטים המבקשים לעורר את מעורבות הקהילה במעשים אומנותיים ועיצוביים. המשותף לכל הפרויקטים הוא דגש על התהליך ועל האינטראקציה עם הקהילה, ולאו דווקא על התוצר הסופי. במקרה של עיצוב - התוצר הסופי אינו מתוקצב, ולכן אינו קיים. ההנחה המתגלית מתוך התקציבים המופנים עבור פרויקטים אלו, היא שנוכחותם ומעורבותם של אמנים ומעצבים בקהילה היא בעלת ערך בפני עצמה בעיני הגוף המממן ועשויה להניע שינוי חיובי, ומכיוון שכך מורשית לקחת חלק במאמצים לשיפור מצבה של קהילה כזו או אחרת. במקביל נשמעות טענות שהתקציבים המופנים לפעילות אמנותית / עיצובית בקהילה צריכים להיות מופנים לפעולות להן יש השפעה ישירה יותר על חיי התושבים.

מושב זה מבקש להציג מספר פרויקטים כאלו, ולנסות לבחון את קשריהם עם הקהילה, את האסטרטגיות השונות אשר הם בחרו כלפי הקהילה, את מדדי ההצלחה והכשלון הפנימיים של פרויקט – קהילתיים ואומנותיים, ואת היחסים בין הממסד, הפרויקט והקהילה. 

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

קריאה להצעות הראשונה
קריאה להצעות מספר 2
קנת' בלפלט
אירועי הבוגרים של התכנית לתאר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל
אנחנו לא לבד
איל דנון
מאי עומר
מפגשי אמן
פרויקט נול אתיופי
אנחנו לא מעצבים לבד
תוכנית שהות אמן
סיכוי לשינוי
ווכנקלאוסר