נגישות
menu      
אודות המרכז
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
חינוך וקהילה
ארכיונים
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח
הרשימות שלי
הרשימות שלי
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
לאן? חלק א'
תאריך פתיחה
02/04/2011
תאריך סגירה
11/06/2011
עוזר.ת אוצר.ת
טקסט
מעצב התערוכה
מעצב גרפי
הפקה
לינקים
מידע נוסף
פרסומים
אירועים
פרויקטים
פריטים קשורים

"אנו רואים בציונות מאמץ לאומי מתמיד ושיטתי המכוון לשינוי גורלו של העם היהודי, שינוי בשלושה דברים שהם אחד, שינוי מפיזור לריכוז, מנֵכר למולדת, מתלות לעצמאות".
דוד בן-גוריון, גורם הזמן בציונות  1944

דבריו של בן גוריון מבטאים את מטרות הציונות כפי שהן מוכרות לנו כיום וכפי שהתגבשו במהלך המאה ה-20 . אולם בחינה מחודשת של תולדות הציונות מגלה שבשנים הראשונות להתעצבות הלאומיות היהודית והתנועה הציונית, פעלו בה זרמים שלא אימצו מטרות אלו ואף קידמו מטרות מנוגדות.

לאן? הוא פרויקט לקידום יצירות אמנות חדשות, פרי שיתוף פעולה בין אמנים לאקדמאים וחוקרים מתחומים  אחרים, שיהוו הצעות לפעולה וכיווני חשיבה חדשים לגבי הקיום היהודי בזמן הזה. מהלך זה יתבצע דרך בחינה מחודשת של זרמים אידיאולוגיים ואפשרויות פעולה שצמחו ונדחו במסגרת המהפכה המודרנית היהודית ובפרט בתנועה הציונית.

נקודת המוצא לפרויקט היא דמיון מסוים בשאלות הקיום היהודי העולות בימינו לבין השאלות שעלו במחצית השנייה של המאה ה-19. בשתי התקופות אנו מזהים מעין אי-נחת. בעבר נבעה תחושה זו מכישלון האמנציפציה, מפוגרומים ודחייה שהובילו להגירה המונית לצד תסיסה אדירה של רעיונות ותשובות יצירתיות וניסיוניות ל"שאלה היהודית". אי-נחת דומה מורגשת גם היום לנוכח המבוי הסתום אליו נקלעו הציונות בכלל והלאומיות הישראלית בפרט, הזרמים הלאומניים והגזעניים שהולכים ותופסים מקום מרכזי יותר בחברה שלנו ובידודה של ישראל בקהילה הבינלאומית.

אנו מציעים להעלות לדיון ציבורי מחודש רעיונות וזרמים שהיוו חלק מהתנועה הציונית בעבר ונשכחו או נמחקו לאורו של הפתרון האחד. אלה כוללים בין היתר ציונות לא-לאומית, ציונות שאינה שוללת את הגלות, ציונות ללא ריבונות, וציונות מיעוט. מלאכת שחזור זו נועדה לעודד אמנים וחוקרים לקחת חלק בגיבוש חזונות חדשים ואפשרויות חלופיות לקיום יהודי בימינו.

במהלך המאה ה- 19 התחוללו תמורות מרחיקות לכת בקרב יהדות אירופה, תוך תחרות ערה בין זרמים אידיאולוגים שונים, לאומים, דתיים, סוציאליסטים, ועוד. הנרטיב שזכה לבכורה היה זה של הזרם המזרח-אירופי בתנועה הציונית, לפיו הפתרון להצלת היהודים מגורלם כמיעוט בסביבה עוינת הוא ריכוזם בטריטוריה בה ייהנו מרוב וריבונות. השבת היהודים למולדתם ההיסטורית וקיבוצם בטריטוריה אחת נתפסו כדרך להשבתם להיסטוריה, להפיכתם לעם מודרני אדון לגורלו. אידיאולוגיה זו התעצבה על פי הדגם הרווח של הלאומיות המערב-אירופית ועל כן אימצה בין היתר מרכיבים אתנוצנטריים בתפיסה האירופית שקיבעו והגדירו את מקומם ומהותם של היהודים, תפיסה שהיו לה שורשים דתיים נוצריים ואף אנטישמיים. הציונות, כתנועה לאומית שנולדה באירופה, אימצה במידה רבה את העמדה התיאולוגית הנוצרית לגבי מצב היהודים ואת רעיון חזרת היהודים למולדתם כמבשרת הגאולה. כך נוצר פרדוקס שחייב את הרחקת היהודים מאירופה ומהציביליזציה המערבית בכלל על מנת שיוכלו להתקבל אליה מחדש ובראשונה.

המהלך ההיסטורי של המאבק לאמנציפציה באירופה, הפוגרומים הגדולים והשואה הבטיחו את הבכורה למסקנה הציונית-לאומית כי הקמת מדינה בעלת כוח צבאי וריבונות בה יתרכזו יהודי העולם, כלומר חיסול הגולה, היא הפתרון להמשך קיומו הבטוח של העם היהודי.

על רקע זה ניתן למשל לראות באור אחר את חששה הנוכחי של מדינת ישראל מיכולת גרעינית איראנית. בחינת האיום במונחים צבאיים וממשליים אין די בה כדי להבין את ההתנגדות הגורפת לאיראן גרעינית והנכונות, המוצהרת לפחות, ליטול סיכונים כבירים על מנת לסכל אפשרות זו. נדמה שגרעין איראני מאיים על ישראל בגלל שהוא שומט את הקרקע מתחת לטיעון המרכזי של הציונות בדבר יצירת מקלט בטוח בלעדי ליהודי העולם. ישראל המתקיימת תחת איום גרעיני כבר לא תוכל לעמוד ביומרה זו. כך מאבדת הציונות הלאומית את מעמד הבכורה והנרטיב שניצח בוויכוח ההיסטורי נדרש לעיון מחודש. 

תובנה זו פותחת שוב לדיון את שאלת עתידו של העם היהודי: האם קיום יהודי תפוצתי, אשר נשלל והוצג כמסוכן ורופס, הופך כיום לאופציית הישרדות מתאימה יותר? האם ריכוז היהודים בטריטוריה אחת מהווה אפשרות בטוחה או דווקא מסוכנת יותר בעולם של נשק להשמדה המונית? האם ישנן חלופות לקיום יהודי בטוח? לחילופין, האם אפשרויות אחרות לקיום יהודי בארץ ישראל יתבררו כעדיפות לא רק לנוכח האיומים מבחוץ אלא גם לנוכח התחזקות הלאומנות והגזענות בציונות הישראלית?

לאן?היא קריאה לניסוח הצעות וכיווני פעולה חדשים, דרך בחינה ולימוד של אפשרויות היסטוריות שונות להתמודדות עם "השאלה היהודית"  - אפשרויות שאף כי הושכחו אפשר שהן רלוונטיות כיום יותר מתמיד. מידת הרלוונטיות שלהם תיבחן דרך עיון בחומרים היסטוריים של זרמים אידיאולוגיים מתחרים וחקר השדות התרבותיים בהם צמחו, כמו גם באמצעות יצירות אמנות עכשוויות.

פרויקט לאן? מורכב משלושה שלבים ויתקיים בין אפריל 2011 ליוני 2012 

השלב הראשון יחל ב- 2 באפריל ויימשך  עד ה- 11 ביוני . 2011 בשלב זה יוקם ארכיון היסטורי וויזואלי ויתקיימו פעולות ואירועים שישיקו את הפרויקט. הארכיון, שיעמוד במרכז שלב זה וישמש בסיס לפרויקט כולו, יכלול ספרות וחומרים היסטוריים, מחקרים, חומרים ויזואליים ועבודות אמנות. חומרי הארכיון ייאספו תחילה כהכנה לפרויקט ובהמשך ימוינו ויורחבו ככל שיתקדם. הארכיון יתקיים כבסיס דינמי וארעי שיאפשר העלאה בדמיון של חלופות ובחינה יצירתית של העבר וההווה.

בשלב זה יועמד הארכיון לרשות מספר צוותי אמנים וחוקרים לתקופות קצובות. כל צוות יחקור שאלה מרכזית אותה יגדיר כנקודת מוצא ויציע טיפול בארכיון שיכלול בחינת החומרים והרחבתם באמצעות חומרים נוספים, מיונם, סימונם וסידורם בהתאם למחקר. מתוך כך יציע הצוות קטגוריות נוספות שייבנו חיתוך אחר ודרכו קריאה אחרת של פריטי הארכיון. כמו כן, תהליך הבחינה והבירור ייוצג באמצעות חומרים נבחרים שיתפרסו ברשת הולכת וגדלה על גבי הקירות בחלל התצוגה. תהליך העבודה על הארכיון יהיה פתוח לקהל המבקרים המזדמנים למרכז לכל אורך שלב זה.

במסגרת שלב זה מתוכננים אירועים ב- 14-13 במאי וב- 11-10 ביוני בהם יסכמו הצוותים השונים את עבודתםבארכיון בדיון, הרצאה, מיצג או כל דרך אחרת. פרטים נוספים על אירועים אלו יימסרו באתר האינטרנט של המרכז לאמנות דיגיטלית. 

בין האמנים והחוקרים שיפעלו בשלב זה: יוחאי אברהמי ודורון תבורי; רונן אידלמן וגיא ברילר; תנועה ציבורית; אבי פיטשון; מיכאל קסוס גדליוביץ’ ומוטי מזרחי.

הארכיון כולל עבודות של האמנים הבאים: יעל ברתנא, יוסי ואיתמר, נורית שרת, רונן אידלמן, גיא ברילר, סלה מנקה, רועי רוזן, יהושע סימון, אפי ואמיר, אלעד לרום, יוחאי אברהמי, דורון תבורי, תנועה ציבורית, אריאלה אזולאי, מיכאל קסוס גדליוביץ’ ועוד. במשך השלב הראשון וככל שהארכיון יתרחב יתכן ויתווספו עבודות של אמנים מעבר לרשימה זו.

בשלב הליבה של הפרויקט יוזמנו האמנים שעבדו בשלב הראשון ואחרים לפתח פרויקטים חדשים. פרויקטים אלה יוכלו להתבסס על חומרי הארכיון שנצברו. בשלב זה תתאפשר הפקת יצירות חדשות שיוצגו בשלב המסכם שיתקיים ממרץ 2012 כתערוכה של העבודות שגובשו במהלך השנה.

אמנים וחוקרים מוזמנים להציע פרויקטים נוספים
בעקבות למידה עצמאית בארכיון הפרויקט. הצעות יתקבלו
עד ה-11.6.2011  לפרטים נוספים נא לפנות לinfo@digitalartlab.org.il

 

שם הפרויקט שאול מספרו של מרדכי זאב פיירברג, אחד הספרים המרכזיים בזרם "הספרות העברית החדשה" שהתהווה במזרח אירופה במחצית השניה של המאה ה־19 . גיבוריה של ספרות חילונית זו חווים את הלם המפגש בין החדר והישיבה, סיפורי המדרש והתפילות לבין תרבות אירופה המודרנית והנאורה כביכול. כסופרים אחרים בני דורו, חיבר פיירברג את לאן? בנקודה בה קרס אלוהי היהודים לתוך העיר האירופית המודרנית. תהליכים אלה, אותם אנו קוראים היום מבעד לעדשת הלאומיות היהודית-ישראלית, מעולם לא היו הרואיים. הם הסתיימו לרוב באבדן ושברון לב. כזה היה גם סופו של גיבור לאן? נחמן המשוגע. לפיכך, הבחירה בכותרת "לאן?" מכוונת, מעבר למקור הספרותי, לאמביוולנטיות כלפי המהלך הציוני ובה בעת מהווה מעין שאלה וקריאה לעתיד.

קרא עוד...
T
כתוב משהו בנושא זה?...
שליחה באמצעות Ctrl+Enter
פרסם
בטל
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון(צפייה)
קטגוריה...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
הרשימות שלי
אמן אורח
הרשימות שלי

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

לאן? חלק א'

"אנו רואים בציונות מאמץ לאומי מתמיד ושיטתי המכוון לשינוי גורלו של העם היהודי, שינוי בשלושה דברים שהם אחד, שינוי מפיזור לריכוז, מנֵכר למולדת, מתלות לעצמאות".
דוד בן-גוריון, גורם הזמן בציונות  1944

דבריו של בן גוריון מבטאים את מטרות הציונות כפי שהן מוכרות לנו כיום וכפי שהתגבשו במהלך המאה ה-20 . אולם בחינה מחודשת של תולדות הציונות מגלה שבשנים הראשונות להתעצבות הלאומיות היהודית והתנועה הציונית, פעלו בה זרמים שלא אימצו מטרות אלו ואף קידמו מטרות מנוגדות.

לאן? הוא פרויקט לקידום יצירות אמנות חדשות, פרי שיתוף פעולה בין אמנים לאקדמאים וחוקרים מתחומים  אחרים, שיהוו הצעות לפעולה וכיווני חשיבה חדשים לגבי הקיום היהודי בזמן הזה. מהלך זה יתבצע דרך בחינה מחודשת של זרמים אידיאולוגיים ואפשרויות פעולה שצמחו ונדחו במסגרת המהפכה המודרנית היהודית ובפרט בתנועה הציונית.

נקודת המוצא לפרויקט היא דמיון מסוים בשאלות הקיום היהודי העולות בימינו לבין השאלות שעלו במחצית השנייה של המאה ה-19. בשתי התקופות אנו מזהים מעין אי-נחת. בעבר נבעה תחושה זו מכישלון האמנציפציה, מפוגרומים ודחייה שהובילו להגירה המונית לצד תסיסה אדירה של רעיונות ותשובות יצירתיות וניסיוניות ל"שאלה היהודית". אי-נחת דומה מורגשת גם היום לנוכח המבוי הסתום אליו נקלעו הציונות בכלל והלאומיות הישראלית בפרט, הזרמים הלאומניים והגזעניים שהולכים ותופסים מקום מרכזי יותר בחברה שלנו ובידודה של ישראל בקהילה הבינלאומית.

אנו מציעים להעלות לדיון ציבורי מחודש רעיונות וזרמים שהיוו חלק מהתנועה הציונית בעבר ונשכחו או נמחקו לאורו של הפתרון האחד. אלה כוללים בין היתר ציונות לא-לאומית, ציונות שאינה שוללת את הגלות, ציונות ללא ריבונות, וציונות מיעוט. מלאכת שחזור זו נועדה לעודד אמנים וחוקרים לקחת חלק בגיבוש חזונות חדשים ואפשרויות חלופיות לקיום יהודי בימינו.

במהלך המאה ה- 19 התחוללו תמורות מרחיקות לכת בקרב יהדות אירופה, תוך תחרות ערה בין זרמים אידיאולוגים שונים, לאומים, דתיים, סוציאליסטים, ועוד. הנרטיב שזכה לבכורה היה זה של הזרם המזרח-אירופי בתנועה הציונית, לפיו הפתרון להצלת היהודים מגורלם כמיעוט בסביבה עוינת הוא ריכוזם בטריטוריה בה ייהנו מרוב וריבונות. השבת היהודים למולדתם ההיסטורית וקיבוצם בטריטוריה אחת נתפסו כדרך להשבתם להיסטוריה, להפיכתם לעם מודרני אדון לגורלו. אידיאולוגיה זו התעצבה על פי הדגם הרווח של הלאומיות המערב-אירופית ועל כן אימצה בין היתר מרכיבים אתנוצנטריים בתפיסה האירופית שקיבעו והגדירו את מקומם ומהותם של היהודים, תפיסה שהיו לה שורשים דתיים נוצריים ואף אנטישמיים. הציונות, כתנועה לאומית שנולדה באירופה, אימצה במידה רבה את העמדה התיאולוגית הנוצרית לגבי מצב היהודים ואת רעיון חזרת היהודים למולדתם כמבשרת הגאולה. כך נוצר פרדוקס שחייב את הרחקת היהודים מאירופה ומהציביליזציה המערבית בכלל על מנת שיוכלו להתקבל אליה מחדש ובראשונה.

המהלך ההיסטורי של המאבק לאמנציפציה באירופה, הפוגרומים הגדולים והשואה הבטיחו את הבכורה למסקנה הציונית-לאומית כי הקמת מדינה בעלת כוח צבאי וריבונות בה יתרכזו יהודי העולם, כלומר חיסול הגולה, היא הפתרון להמשך קיומו הבטוח של העם היהודי.

על רקע זה ניתן למשל לראות באור אחר את חששה הנוכחי של מדינת ישראל מיכולת גרעינית איראנית. בחינת האיום במונחים צבאיים וממשליים אין די בה כדי להבין את ההתנגדות הגורפת לאיראן גרעינית והנכונות, המוצהרת לפחות, ליטול סיכונים כבירים על מנת לסכל אפשרות זו. נדמה שגרעין איראני מאיים על ישראל בגלל שהוא שומט את הקרקע מתחת לטיעון המרכזי של הציונות בדבר יצירת מקלט בטוח בלעדי ליהודי העולם. ישראל המתקיימת תחת איום גרעיני כבר לא תוכל לעמוד ביומרה זו. כך מאבדת הציונות הלאומית את מעמד הבכורה והנרטיב שניצח בוויכוח ההיסטורי נדרש לעיון מחודש. 

תובנה זו פותחת שוב לדיון את שאלת עתידו של העם היהודי: האם קיום יהודי תפוצתי, אשר נשלל והוצג כמסוכן ורופס, הופך כיום לאופציית הישרדות מתאימה יותר? האם ריכוז היהודים בטריטוריה אחת מהווה אפשרות בטוחה או דווקא מסוכנת יותר בעולם של נשק להשמדה המונית? האם ישנן חלופות לקיום יהודי בטוח? לחילופין, האם אפשרויות אחרות לקיום יהודי בארץ ישראל יתבררו כעדיפות לא רק לנוכח האיומים מבחוץ אלא גם לנוכח התחזקות הלאומנות והגזענות בציונות הישראלית?

לאן?היא קריאה לניסוח הצעות וכיווני פעולה חדשים, דרך בחינה ולימוד של אפשרויות היסטוריות שונות להתמודדות עם "השאלה היהודית"  - אפשרויות שאף כי הושכחו אפשר שהן רלוונטיות כיום יותר מתמיד. מידת הרלוונטיות שלהם תיבחן דרך עיון בחומרים היסטוריים של זרמים אידיאולוגיים מתחרים וחקר השדות התרבותיים בהם צמחו, כמו גם באמצעות יצירות אמנות עכשוויות.

פרויקט לאן? מורכב משלושה שלבים ויתקיים בין אפריל 2011 ליוני 2012 

השלב הראשון יחל ב- 2 באפריל ויימשך  עד ה- 11 ביוני . 2011 בשלב זה יוקם ארכיון היסטורי וויזואלי ויתקיימו פעולות ואירועים שישיקו את הפרויקט. הארכיון, שיעמוד במרכז שלב זה וישמש בסיס לפרויקט כולו, יכלול ספרות וחומרים היסטוריים, מחקרים, חומרים ויזואליים ועבודות אמנות. חומרי הארכיון ייאספו תחילה כהכנה לפרויקט ובהמשך ימוינו ויורחבו ככל שיתקדם. הארכיון יתקיים כבסיס דינמי וארעי שיאפשר העלאה בדמיון של חלופות ובחינה יצירתית של העבר וההווה.

בשלב זה יועמד הארכיון לרשות מספר צוותי אמנים וחוקרים לתקופות קצובות. כל צוות יחקור שאלה מרכזית אותה יגדיר כנקודת מוצא ויציע טיפול בארכיון שיכלול בחינת החומרים והרחבתם באמצעות חומרים נוספים, מיונם, סימונם וסידורם בהתאם למחקר. מתוך כך יציע הצוות קטגוריות נוספות שייבנו חיתוך אחר ודרכו קריאה אחרת של פריטי הארכיון. כמו כן, תהליך הבחינה והבירור ייוצג באמצעות חומרים נבחרים שיתפרסו ברשת הולכת וגדלה על גבי הקירות בחלל התצוגה. תהליך העבודה על הארכיון יהיה פתוח לקהל המבקרים המזדמנים למרכז לכל אורך שלב זה.

במסגרת שלב זה מתוכננים אירועים ב- 14-13 במאי וב- 11-10 ביוני בהם יסכמו הצוותים השונים את עבודתםבארכיון בדיון, הרצאה, מיצג או כל דרך אחרת. פרטים נוספים על אירועים אלו יימסרו באתר האינטרנט של המרכז לאמנות דיגיטלית. 

בין האמנים והחוקרים שיפעלו בשלב זה: יוחאי אברהמי ודורון תבורי; רונן אידלמן וגיא ברילר; תנועה ציבורית; אבי פיטשון; מיכאל קסוס גדליוביץ’ ומוטי מזרחי.

הארכיון כולל עבודות של האמנים הבאים: יעל ברתנא, יוסי ואיתמר, נורית שרת, רונן אידלמן, גיא ברילר, סלה מנקה, רועי רוזן, יהושע סימון, אפי ואמיר, אלעד לרום, יוחאי אברהמי, דורון תבורי, תנועה ציבורית, אריאלה אזולאי, מיכאל קסוס גדליוביץ’ ועוד. במשך השלב הראשון וככל שהארכיון יתרחב יתכן ויתווספו עבודות של אמנים מעבר לרשימה זו.

בשלב הליבה של הפרויקט יוזמנו האמנים שעבדו בשלב הראשון ואחרים לפתח פרויקטים חדשים. פרויקטים אלה יוכלו להתבסס על חומרי הארכיון שנצברו. בשלב זה תתאפשר הפקת יצירות חדשות שיוצגו בשלב המסכם שיתקיים ממרץ 2012 כתערוכה של העבודות שגובשו במהלך השנה.

אמנים וחוקרים מוזמנים להציע פרויקטים נוספים
בעקבות למידה עצמאית בארכיון הפרויקט. הצעות יתקבלו
עד ה-11.6.2011  לפרטים נוספים נא לפנות לinfo@digitalartlab.org.il

 

שם הפרויקט שאול מספרו של מרדכי זאב פיירברג, אחד הספרים המרכזיים בזרם "הספרות העברית החדשה" שהתהווה במזרח אירופה במחצית השניה של המאה ה־19 . גיבוריה של ספרות חילונית זו חווים את הלם המפגש בין החדר והישיבה, סיפורי המדרש והתפילות לבין תרבות אירופה המודרנית והנאורה כביכול. כסופרים אחרים בני דורו, חיבר פיירברג את לאן? בנקודה בה קרס אלוהי היהודים לתוך העיר האירופית המודרנית. תהליכים אלה, אותם אנו קוראים היום מבעד לעדשת הלאומיות היהודית-ישראלית, מעולם לא היו הרואיים. הם הסתיימו לרוב באבדן ושברון לב. כזה היה גם סופו של גיבור לאן? נחמן המשוגע. לפיכך, הבחירה בכותרת "לאן?" מכוונת, מעבר למקור הספרותי, לאמביוולנטיות כלפי המהלך הציוני ובה בעת מהווה מעין שאלה וקריאה לעתיד.

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

לאן?
אודי אדלמן
איל דנון
רן קסמי אילן
הארכיון הנייד ב-steirischer herbst
הארכיון הנייד ביקטרינבורג, רוסיה
הארכיון הנייד ב-Careof e Viafarini, DOCVA, מילאנו
גבי סקרדי
גלית אילת
הארכיון הנייד בסנט פטרסבורג