בתמיכת שגרירות סלובניה

אנדראה קנזוביץ' (נולדה ב-1990 בזגרב שבקרואטיה) היא אמנית חזותית, בוגרת בית הספר לאמנות חזותית בלובליאנה. תחומי העניין שלה משלבים בין אמנויות הבמה, מולטימדיה, וידיאו וצילום.

קנזוביץ' מחלקת היום את זמנה בין לובליאנה לזגרב. היא מתמקדת בעבודתה בחקר מצבי גבול וסיטואציות עמומות בהקשרים חברתיים. קנזוביץ' משתמשת באמנות ככלי לשחזור פרדיגמות חברתיות דרך לקסיקונים חזותיים עתירי דמיון, ודרך מסגרות מושגיות גדושות רמזים פוליטיים אשר מעוררות שאלות בדבר זהות חברתית.

הטקטיקה העיקרית של קנזוביץ' מבוססת על משחק בלשון סימבולית ובנארטיבים אינטואיטיביים שבה-בעת משקפים מרחבי קיום ממשיים ואת התנאים השוררים בהם. בהדגישה את חשיבות התהליך ואת השפעתו על התוצרים החומריים, קנזוביץ' מפנה זרקור לתפקידם של טקסי מעבר אמנותיים אשר מניחים תשתית לתקשורת כנה בין יצירת האמנות לצופה. היא מעודדת תחושה מכוונת של חוסר היקבעות המותקת אל האווירה הכללית ששורה על המבע האמנותי שלה.

קנזוביץ' הציגה בשורה של מוזיאונים וגלריות ברחבי אירופה.

בין בהתבוננות אינטימית ורפלקסיבית על עצמנו, בין בראייה גיאופוליטית וסוציו-תרבותית, הבושה מופיעה על כל צעד ושעל ככלי לשליטה, לפיקוח ולכפיית סדרים נוקשים בקהילות שונות ומגוונות. אף כי בושה היא לא תכונה תורשתית או תכתיב ביולוגי, היא משפיעה על כולנו בדרכים דומות; כל אחד מאתנו נלחם בה בדרך אחרת בתקווה להסתיר או לכסות את קלונו.

המחקר של אנדראה קנזוביץ' במהלך שהותה במרכז, מבקש להתעמק בתפיסות אינטימיות ורפלקסיביות של בושה ושל הזיקה בין בושה ליצירתיות. במחקר ובתהליך היצירה היא מתבוננת בבושה מנקודת מבט שונות, הן אישיות והן סוציו-תרבותיות, באמצעות מתודולוגיות משחקיות וניסויים חברתיים.

תערוכות ופרויקטים (2001-2022)
ארכיונים

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

אנדראה קנזוביץ'

בתמיכת שגרירות סלובניה

אנדראה קנזוביץ' (נולדה ב-1990 בזגרב שבקרואטיה) היא אמנית חזותית, בוגרת בית הספר לאמנות חזותית בלובליאנה. תחומי העניין שלה משלבים בין אמנויות הבמה, מולטימדיה, וידיאו וצילום.

קנזוביץ' מחלקת היום את זמנה בין לובליאנה לזגרב. היא מתמקדת בעבודתה בחקר מצבי גבול וסיטואציות עמומות בהקשרים חברתיים. קנזוביץ' משתמשת באמנות ככלי לשחזור פרדיגמות חברתיות דרך לקסיקונים חזותיים עתירי דמיון, ודרך מסגרות מושגיות גדושות רמזים פוליטיים אשר מעוררות שאלות בדבר זהות חברתית.

הטקטיקה העיקרית של קנזוביץ' מבוססת על משחק בלשון סימבולית ובנארטיבים אינטואיטיביים שבה-בעת משקפים מרחבי קיום ממשיים ואת התנאים השוררים בהם. בהדגישה את חשיבות התהליך ואת השפעתו על התוצרים החומריים, קנזוביץ' מפנה זרקור לתפקידם של טקסי מעבר אמנותיים אשר מניחים תשתית לתקשורת כנה בין יצירת האמנות לצופה. היא מעודדת תחושה מכוונת של חוסר היקבעות המותקת אל האווירה הכללית ששורה על המבע האמנותי שלה.

קנזוביץ' הציגה בשורה של מוזיאונים וגלריות ברחבי אירופה.

בין בהתבוננות אינטימית ורפלקסיבית על עצמנו, בין בראייה גיאופוליטית וסוציו-תרבותית, הבושה מופיעה על כל צעד ושעל ככלי לשליטה, לפיקוח ולכפיית סדרים נוקשים בקהילות שונות ומגוונות. אף כי בושה היא לא תכונה תורשתית או תכתיב ביולוגי, היא משפיעה על כולנו בדרכים דומות; כל אחד מאתנו נלחם בה בדרך אחרת בתקווה להסתיר או לכסות את קלונו.

המחקר של אנדראה קנזוביץ' במהלך שהותה במרכז, מבקש להתעמק בתפיסות אינטימיות ורפלקסיביות של בושה ושל הזיקה בין בושה ליצירתיות. במחקר ובתהליך היצירה היא מתבוננת בבושה מנקודת מבט שונות, הן אישיות והן סוציו-תרבותיות, באמצעות מתודולוגיות משחקיות וניסויים חברתיים.

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

בתמיכת שגרירות סלובניה