Casio, Seiko, Sheraton, Toyota, Mars (‘קאסיו, סייקו, שרתון, טויוטה, מרס ,2004-05) משלבת תמונות סטילס, קטעי וידיאו חובבני, דימויים ממקורות ממשלתיים וצילום עיתונאי בלוויית פרשנותו של האמן עצמו. בצפייה ראשונה מתקבל הרושם כי לפנינו סרט תעודה על עיראק, אולם ככל שעוקבים אחר התפתחות הסרט מגלים כי עבודת הווידיאו בוחנת את התקבלותם של מוצרי צריכה בינלאומיים, בעיקר אמריקניים, על ידי הצדדים האידיאולוגיים השונים, ונחשפת מעורבותם (או מניעיהם) של תאגידי הענק השונים בעיראק ובאפגניסטן. בעיקר בוחנת העבודה את המוסכמות ואת האתיקה של הצילום העיתונאי, ההופך את הצופה לצרכן, ואת צלם העיתונות לבוזז.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
