העבודה Analepsis (‘פלשבק’, 2003-04) מציגה תיאור של מקומות שונים מתוך רשתות טלוויזיה לווייניות המשדרות חדשות. הדימויים סורקים מקומות, פני שטח ותשתיות מוכרות המשודרות ברצף במהלך משדר חדשות. אופן תצוגה זה מייצר אשליה של בהירות, של רצף ושל המשכיות כרונולוגית לידיעות ממקומות שונים, ומאפשר לצופים לקבל תמונת עולם, המתקיימת או אולי מיוצגת באופן זה על ידי עולם המדיה. בעבודה זו מנתק סניידר את הדימויים מן הסיפור החדשותי, ללא סאונד, כתוביות או לוגו של חברת שידור. רצף הדימויים נע בסדר הכרונולוגי של השידור, אך מחולק על פי תנועות מצלמה על מנת לחשוף את טכניקות הצילום של שידורי החדשות. מי שצופה בחדשות לעתים תכופות יכול להבחין בדימויים החוזרים על עצמם בכתבות שונות. כאשר לערוץ מסוים יש, למשל, מחסור בחומרי וידיאו עדכניים על מהומות בהר הבית, הוא ישדר, על רקע קריינות האירועים, תמונות סטילס או וידיאו קיימות של הר הבית, ללא כל קשר לאירועים העכשוויים. אם אנו צופים נאמנים של רשת מסוימת, נוכל להבחין בתצלומים קבועים הלקוחים ממאגרי מידע, המשמשים לחיזוק ידיעה זו או אחרת, שהרי ללא מראה עיניים הידיעה לא תשודר.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
