דבר באובייקט של עמי רביב אינו רומז למקורות ההשראה שלו. מלבן מינימליסטי, מהוקצע, מלוטש, בצבע פסטלי ילדותי-משהו. אובייקט שמסמן נפח, חלל, אך משאיר אותו פתוח לעינינו. זהו חלל ריק שמידותיו לקוחות, בקירוב, מתצהירים של חברי כת הפאלון-גונג הנרדפת זה כשני עשורים בידי שלטונות סין.
רביב בחר במתכוון טקטיקה פתיינית, אסתטית, אשר משאירה את אימת הנעשה בחלל כה קטן (ובחדרים הסמוכים לו) לדמיונו של הצופה. ימלא איש-איש את הריק בסיוטיו.
ממילא פעמים רבות אנו חולפים סמוך לחדרים, תאים, כוכים ומרתפים דומים, לפעמים אפילו מישירים מבט אל המבנים והאתרים שהתאים אלה שוכנים בהם. מתפעלים מהארכיטקטורה, מהגינון. ואולי תוהים, מה זה פה?
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
