נגישות
menu      
אודות המרכז
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
חינוך וקהילה
ארכיונים
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח
הרשימות שלי
הרשימות שלי
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
על פי מקורות זרים: זעם חנוק בגרוני
מקטלג
מס' קטלוגי
סוג הוידיאו
שנה
2011
לינקים
אירועים
פרויקטים
מודלים
פרסומים
פריטים קשורים

הדפסת צבע, 150X200

בישראל, ערבי אינו מפנה גב. הגב מופנה אליו. בישראל, הערבי הוא קודם כל בגדר חשוד. בישראל, הערבית, שפת האם של כעשרים אחוז מתושבי המדינה ושל כל תושבי המרחב המקיף אותה, היא עדיין שפה זרה ומאיימת, סמל חי לחוסר הרצון לתקשר עם האויב שבינינו, שסביבנו. בישראל, הערבי הוא זר כבר למפרע. כאשר האמנית הפלסטינית-ישראלית אניסה אשכר כותבת על גבה, בקליגרפיה ערבית, משפט המתחיל במלים "על פי מקורות זרים", היא מאמצת את הפרקטיקה הממזרית המשמשת את הציבור הישראלי בבואו לדבר את הדבר האסור. ממזרית, משום שהיא בת כלאיים ומחוץ לחוק מטבע ברייתה. השפה, אשכר עצמה, הפרקטיקה – כולן בנות כלאיים, חוצניות. רוח רפאים שפניה (קל וחומר, רצונותיה) נסתרים. הגב החשוף חושף את הדבר שחשדנו בו תמיד: שגם לה, לזרה שבקרבנו, מקורות זרים משלה. היא הופכת בגופה, כהגדרת החוק, להיות נשאית הסוד. ועל כן, שבעתיים, אין לשתפה בו. זה הגב הפתייני שראשיתו באוריינטליזם הקולוניאליסטי וסופו מי ישורנו. הגב המערבי שהתרגלנו להפנות אל העולם הערבי מופנה כעת אלינו. הוא מסתיר חיוך ממזרי ולועג (גם אני יודעת ש"על פי מקורות זרים..."). והוא מגלה מה שחשדנו תמיד: שמה שמוסתר שם הוא אישי, זומם. "זעם חנוק בגרוני".   

קרא עוד...
T
כתוב משהו בנושא זה?...
שליחה באמצעות Ctrl+Enter
פרסם
בטל
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון(צפייה)
קטגוריה...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
הרשימות שלי
אמן אורח
הרשימות שלי

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

על פי מקורות זרים: זעם חנוק בגרוני

הדפסת צבע, 150X200

בישראל, ערבי אינו מפנה גב. הגב מופנה אליו. בישראל, הערבי הוא קודם כל בגדר חשוד. בישראל, הערבית, שפת האם של כעשרים אחוז מתושבי המדינה ושל כל תושבי המרחב המקיף אותה, היא עדיין שפה זרה ומאיימת, סמל חי לחוסר הרצון לתקשר עם האויב שבינינו, שסביבנו. בישראל, הערבי הוא זר כבר למפרע. כאשר האמנית הפלסטינית-ישראלית אניסה אשכר כותבת על גבה, בקליגרפיה ערבית, משפט המתחיל במלים "על פי מקורות זרים", היא מאמצת את הפרקטיקה הממזרית המשמשת את הציבור הישראלי בבואו לדבר את הדבר האסור. ממזרית, משום שהיא בת כלאיים ומחוץ לחוק מטבע ברייתה. השפה, אשכר עצמה, הפרקטיקה – כולן בנות כלאיים, חוצניות. רוח רפאים שפניה (קל וחומר, רצונותיה) נסתרים. הגב החשוף חושף את הדבר שחשדנו בו תמיד: שגם לה, לזרה שבקרבנו, מקורות זרים משלה. היא הופכת בגופה, כהגדרת החוק, להיות נשאית הסוד. ועל כן, שבעתיים, אין לשתפה בו. זה הגב הפתייני שראשיתו באוריינטליזם הקולוניאליסטי וסופו מי ישורנו. הגב המערבי שהתרגלנו להפנות אל העולם הערבי מופנה כעת אלינו. הוא מסתיר חיוך ממזרי ולועג (גם אני יודעת ש"על פי מקורות זרים..."). והוא מגלה מה שחשדנו תמיד: שמה שמוסתר שם הוא אישי, זומם. "זעם חנוק בגרוני".   

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

על פי מקורות זרים - קטלוג
גלעד מלצר
על פי מקורות זרים
גלעד מלצר