סדרת תצלומים, הדפסות דיגיטליות, 170x116
הביטוי "סיכול ממוקד" התנחל בשפה העברית במהלך העשור האחרון. הוא מתאר הוצאה להורג, ללא הליך משפטי או בירור, של חשוד או מבוקש בגין פעילות טרור או השתייכות לארגון טרור. החשודים מוצאים להורג בירי מן הקרקע, מכלי טיס מאוישים, מכלי טיס בלתי מאוישים (מזל"טים וכדומה) או באמצעות פצצות שהוטמנו בבתים או בכלי הרכב שלהם. למותר לציין שלעתים חלה טעות בזיהוי או שהחיסול אינו כה ממוקד, וגורם למה שהצבא מכנה "נזק סביבתי", כלומר, הרוגים ופצועים בסביבתו של החשוד, ונזק לרכוש שאינו קשור אליו.
מיקי קרצמן, המלווה זה למעלה משני עשורים את הנעשה בשטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים, נכנס בסדרה החדשה שלו לתפקיד ה"ממקד": זה שמאתר את החשוד, עוקב אחריו, לוחץ על ההדק. הדק המצלמה, הפעם, ולא זה של רובה הצלפים או של מקלע כלי הטיס. הסדרה כולה צולמה מהר הצופים, באמצעות עדשה מיוחדת המותקנת בכלי טיס בלתי מאוישים. החשודים – מדומים, במקרה הזה – נראים כשהם שקועים בפעילותם היומיומית. מובן שאינם חושדים שמישהו עוקב אחריהם, שמשהו עומד לקרות להם. קרצמן "מעתיק" את אסתטיקת החשד והמִסגור של הקורבן-מטרה, כפי ששוכללה בידי מחלקות הדוברות של צה"ל בדימויים שמוצגים לתקשורת ולציבור, ומחבר אותה לפרקטיקות של ציד ושל מעקב אלקטרוני. האסתטיקה הפרנואידית מציבה את הסובייקט מניה וביה במקומו של האשם, זה שהלחיצה על כפתור שחרור התריס או ההדק היא הפעולה המתבקשת כדי להענישו.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
