העולם משופע בקורבנות משוללי זכויות אזרח הסובלים זה דורות רבים מן המצוקות שמסבים להם כוחות הגזענות והקולוניאליות. תושבי בּוֹפַּל בהודו הם אחת הדוגמאות לכך. לפני עשרים שנים, התפוצץ שם מפעל כימי שהיה בבעלותה של חברת "יוניון קרביד" (היום חברת-בת של דאו כימיקלים); אלפים נהרגו כתוצאה מדליפתו של גז רעיל, ואלפים רבים אחרים נשארו נכים לחיים. הצמד המתקרא The Yes Men (אומרי ההן) נקטו גישה שונה בתכלית מגישתו של בצלם שעה שנחלצו להגנת הקורבנות הללו. הם ניצלו לא רק את המצלמה, אלא גם את תעשיית התקשורת כאמצעי שידור. הצמד נוקט פרקטיקה של "תיקון זהות", כפי שהוא מכנה זאת, באמצעות התחזות לדוברים מטעם ארגונים וגופים ממשלתיים חשובים. הם יוצרים ומתפעלים אתרי אינטרנט מזויפים (spoofing) המתחזים לאתריהם של הגופים שאותם הם רוצים להפיל בפח, ומקבלים דרך אתרים אלה הזמנות להופיע בכנסים, סימפוזיונים ותוכניות טלוויזיה. ב-2004, אחד מהם התחזה לנציג של חברת "דאו כימיקלים" ואמר בחדשות הבי.בי.סי כי החברה מתכוונת סוף-סוף להכיר באחריותה המלאה לפיצוץ במפעל, לפצות כספית את הקורבנות ולטהר את העיר. אם כי אפשר אולי לפקפק במוסריותה של הפעולה הזאת, אשר הובילה לצניחת שערי המניות של "דאו כימיקל", היא גם העניקה תקווה לאלפי הקורבנות שהתכנסו לליל שימורים לציון יום השנה ה-20 לאסון, אך תקוותם זו התנפצה זמן קצר לאחר מכן.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
