מיצב סאונד, רמקולים, מיקרופונים, כבלים ונורות, מעצרים, חקירות ועינויים מיועדים לא פעם להשתיק את מי שהרשויות מעוניינות בהשתקתו, אלא שבזמן המעצר-החקירה-העינוי דווקא דורשים מן העצורים, הנחקרים והמעונים שישמיעו את קולם. שיספרו. שיתוודו. "יזמרו", בלשון העם. הקולות האלה מוקלטים לא פעם כדי לשמש ראיה במקרה שהעציר יזכה למשפט. וגם אם ישוחרר ויבקש לגולל את קורותיו כאדם חופשי, סיפור המעצר והחקירות יהיה ודאי חלק מרכזי בנרטיב. כך נוצקות שכבות על גבי שכבות של סיפורים, זמירות, אנחות, זעקות, תחינות וקולות המחפשים אוזן קשבת. השמיעה במקרים אלה סלקטיבית מלכתחילה: הקהל הוא קהל מורשים בלבד, ואלה מתורגלים לשמוע רק מה שהם מחפשים. גם כשה"סיפור" יוצא החוצה בדמות תזכירים ומסמכים אחרים, הטון והניואנסים מושטחים.
במיצב של המוסיקאי והאמן אילן גרין חוזרים כל אלה ומהדהדים, גם אם כל ניסיון לפענח במלואם את שברי הדברים הנפלטים מהרמקולים נידון לכישלון. הפידבק מכשיל את השידור והקליטה, והדהודי פיסות המידע, המלים, ההברות והקולות חוסמים זה את זה – ואותנו
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
