באופן דומה לעבודתה של רינת קוטלר, מטושטש הגבול בין גילום תפקיד לבין המציאות בסרטה של יאניקה לקר מתווה לסצינת אונס (Sketch For a Rape Scene). בסרט וידיאו זה, מגלמת לקר תפקיד של בימאית סרטים המלווה בצלם ומנסה להניע שחקן מסויג לבצע בחדר קטן סצינת אונס אמינה בשחקנית משנה המלוהקת בתפקיד הקורבן. הם עורכים עוד ועוד חזרות על הסצינה, בעוד שהוראות הבימאית הולכות ונעשות אלימות יותר ויותר. הביקורת הבלתי פוסקת שלקר מותחת על השחקן מגרה אותו לנהוג בצורה ברוטלית יותר ויותר. אלימותו וכעסו, המבוימים בתחילה, הופכים כמדומה לזעם אמיתי. יתר על כן, היחסים תלויי המגדר בין הקורבן למבצע הפשע מתהפכים. ובינתיים, הצופים נדרשים לפענח מה אמיתי ומה מפוברק. הצילומים רחבי הזווית והחיתוכים המהירים והפתאומיים של מצלמה בסגנון "תוכנית ריאליטי" מגבירים את בלבולם של הצופים. לאחר שהציבו אותם במצב הלא-נוח של עדים לסצינת אונס מתומרנת, חייבים הצופים בסופו של דבר לשפוט את לקר עצמה על שבנתה את התרחיש המניפולטיבי מבחינה רגשית הזה, המזכיר ניסויים פסיכולוגיים או תנאי מעבדה מבוקרים שבסיסם האתי שנוי במחלוקת.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
