שירה בציבור של זמר עברי הנה, כאמור, נוהג רווח בישראל לצד ריקודי העם. המנהג מקיף אחוז גדול מן האוכלוסייה עוד מימי ראשית הישוב, ומהווה את אחד מסימני ההיכר שלה. המיתוס מספר על מנהג של שירה בציבור בארץ על הגורן עם תום יום העבודה החקלאית. עד השנים האחרונות השרים בציבור היו בעיקר מבוגרים ששרו שירים נוסטלגיים, כשירי הלהקות הצבאיות, אך לפני שנים אחדות הפך נוהג זה להיות גם נחלתם של הצעירים בחבורה הנפגשים לשירה בלוויית שקופיות ושירונים. אפרת שווילי מציבה מצלמה מול משתתפי השירה בציבור. כל אחד מהם מיוצג על גבי מוניטור נפרד, אך יחדיו הם מקיימים את הקבוצה. השירה מגבשת אותם לאחד, ומאפשרת את הנחמה ואת העידוד של הביחד.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
