הדגל כסמל שב ומופיע בעבודתו של מארק נאפייר [Napier]. לכל מדינה דגל משלה המזהה אותה עם הטריטוריה שלה ומהווה סמל לניצחון על טריטוריה חדשה. הדימוי הזכור ביותר במאה העשרים הוא של הדגל האמריקני המונף בנוף הסלעי של הירח. סמלה של מדינה אחת על פני כדור הארץ הפך לפתע לדגלו של כדור הארץ כולו. במקביל ניתן לטעון שהנפת הדגל מחוץ לתחומי כדור הארץ באה לתבוע תביעה טריטוריאלית על הירח עצמו.
במילניום החדש אנו רואים אומות שונות התובעות חזקה על טריטוריה חדשה – האינטרנט. טריטוריה וירטואלית אינה עוד מקום גיאוגרפי. היא קרקע חדשה עם משאבים שונים שניתן לבוא אליה בדרישה; זהו חלל שנוצר על ידי אדם, הנושא פוטנציאל של אינפורמציה, של זהות, של קהילתיות, של כלכלה ושל פוליטיקה מתקדמת. השולטים בתשתיות החומרה והתוכנה הם השולטים באופיו של החלל הווירטואלי, והם מאפשרים או חוסמים את הכניסה למשאבי הרשת.
בלבו של חלל חדש זה מצויים משתמשי האינטרנט – ראשוני החלוצים או המבקרים של היום המסיירים וחוקרים את הפוטנציאל של המרחב הציבורי הווירטואלי. בידי המתחברים הראשונים הייתה אפשרות חסרת תקדים לחקור מושג חדש של לאום ושל זהות אישית. בתפוצה הגיאוגרפית של הרשת בדוט.קום דומה שדומיין האינטרנט החליף את מדינת הלאום. עוד בטרם היה לרוב האומות ייצוג רשמי ברשת (כמו אתר ממשלתי), הן כבר ניסו להשתלט על המשאבים החדשים. מניסיוננו אנו יודעים כי כוחות פוליטיים מבקשים לשלוט בחלל הווירטואלי, אילו יחסים יהיו אפשריים בעתיד בין הזהות הלאומית הקיימת לבין הדומיין בחלל הוירטואלי?
המבקר בעבודה net.flag צופה בדגלים של אומות שונות, ואף יכול לשנות את עיצובם בהתאם ללאומיותו, לדעותיו הפוליטיות או הא-פוליטיות והטריטוריאליות. העיצוב המחודש מניב סמל ומיקרו-טריטוריה עם זכויות למקום, לאימות, לתקשורת ולמשחק. העבודה חוקרת את הדגל כסמל לזהות טריטוריאלית, ומאפשרת להתאים את שפתם הוויזואלית של הדגלים לחשיבה אידיאולוגית. ממשק תוכנת האון-ליין שנבנתה על ידי נאפייר, מאפשרת לכל מי שיש לו אפשרות כניסה לרשת, לבחון את שדה הצורה והצבע של הלאום.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
