בעבודת הווידיאו אבא עוקבת פיי [Fei] אחרי אביה היוצק את פסלו של דנג שיאופינג (Deng Xiaoping, 1904-1997), מהפכן וממנהיגי המפלגה הקומוניסטית בסין, מנהיגה בפועל של סין משנת 1967 ועד 1997 וגרעין הדור השני בהנהגת המפלגה. תחת הנהגתו התפתחה הכלכלה הסינית למעמדה העכשווי ככלכלה מתפתחת מן הגדולות בעולם. הרפובליקה העממית של סין הוקמה באוקטובר 1949. פיי מייצגת את דור האמנים הצעיר בסין, ומאפשרת מבט אל הדור הקודם. בין השנים 1966 ו-1968 ניסה מאו צה טונג לחסל את מוסדות הדת והחינוך. פרופסורים, נזירים ונזירות, סופרים ואמנים הוכו או הוכרחו להתאבד. סין דהיום עדיין אינה דמוקרטית. דור חדש של אמנים מותח את גבולות המותר. חוקי הצנזורה אינם ברורים. אמנם נראה שהחופש המסחרי והחירות הפרטית כמעט אינם מוגבלים, אך הציבורי והפוליטי עודם נתונים לפיקוח.
בסרט בן 88 דקות נעה פיי פנימה והחוצה אל ומתוך חייו הפרטיים והציבוריים של אביה, פסל ”רשמי”. רגשות עמוקים של אהבה לדמותו נמהלים ומתנגשים בביקורתיות עמוקה למפעל חייו. בסגנון ריאליסטי ובאובייקטיביות דוקומנטרית היא חושפת לעין הציבורית מציאות ערומה שבה צריך כל אחד לתמרן בקביעות בין התשוקה להתפתח והרצון בהכרה חברתית לבין האפשרות להתעשרות ולקבלה של קיטש פוליטי ואפילו של שחיתות.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
