Vote Auction היה אתר שהציע לאזרחי ארצות הברית למכור את הצבעתם לנשיאות למרבה במחיר במהלך מערכת הבחירות של שנת 2000 בין אל גור לג’ורג’ בוש. האתר נבנה על ידי הסטודנט ג’יימס באומגרטנר ונמכר להנס ברנהארד ו- Lizvlx באוסטריה.
מספר מדינות בארצות הברית (מיזורי, ויסקונסין, אילנוי, אריזונה, נבדה, קליפורניה, מסצ’וסטס, ניו יורק) הוציאו צווי מניעה או צוי הפסקת פעילות בטענה לסחר לא חוקי בזכות ההצבעה. פעולות אלו הובילו לסגירה של שני אתרים ) voteauction.com ו- vote-auction.com (. התובעת הפדרלית ג’אנט רינו, ה- FBI וה- NSA חקרו את המקרה כדי לוודא את היושר של הליך ההצבעה בבחירות. הפרויקט היה סאטירה שביקרה את הקשר בין הון לשלטון. כותרת המשנה שלו היתה: ”מקרבים את הדמוקרטיה והקפיטליזם אחד לשני”. התגובה המשפטית שזכה לה היתה קשה ולעיתים בלתי חוקית. נטוורק סולושיינס )תאגיד פרטי השולט על כל הדומיינים של com, net, org ( סגר את הדומיין vote-auction.com ללא כל אזהרה או הסבר זמן קצר לאחר ההתקפות של מזכיר מדינת קליפורניה ולאחר שהוגשה תביעה בגין זיוף בחירות בשיקגו.
הפרויקט מבקר את המימון התאגידי של מועמדים לבחירות ואת הקשר הון-שלטון, האתר מדגיש את הדרך בה תאגידים כלכליים רוכשים זכויות הצבעה ללא הפרעה במסגרת מימון מועמדים. המשפטן פרופ’ ימין רסקין אמר על הפרויקט” פתחנו שיטה בה זה בסדר לקנות בחירות ועדיין אנחנו נאחזים איכשהוא בפנטזיה שיש משהו בלתי מוסרי ברכישה כזו כשהיא נעשית על בסיס אינדיבידואלי”.
הקמפיין המשפטי והתגובה המהירה של מערכת המשפט בארצות הברית, מחדדות את הקביעה הזו. הקלות בה ניתן היה לפעול נגד הפרויקט ולסגור את האתר מציגה את סדר העדיפויות של הדמוקרטיה האמריקאית בגלוי וחושפת את מי היא באה לשרת. הקשר הגלוי כיום בין בעלי הון למועמדים בבחירות אינו נתפש כסכנה לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולנקיון הליך הבחירות.
בתגובה לצעדים שננקטו נגד הפרויקט הדומיינים vote-auction.com - voteauction.com הופצו בשרתים ברחבי העולם. הפרויקט נתמך על ידי RTMark אשר מטרתו העיקרית היא לפרסם וליידע את הציבור לגבי ניצול של ההליך הדמוקרטי על ידי תאגידים ולתמוך בפרויקטים אשר פועלים נגד תאגידים.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
