המגיפה הצועדת הוא ביקורת על המחקר בנשק ביולוגי של ארצות הברית ובריטניה והפרנויה הסובבת את סוגית הטרור הביולוגי. הסרט מתמקד בשחזור של ניסויים ימיים סודיים שבוצעו על ידי ממשלת בריטניה בשנות ה- 50 .
במאי 2004 , סוכנים של ה- FBI ביחד עם יחידה מיוחדת למלחמה בטרור פשטו על ביתו של מייסד האנסמבל, סטיב קורץ, ולקחו עבודות אמנות וחומרי מחקר הקשורים לפרויקט המגיפה הצועדת. הפשיטה אפשרה ל- FBI להאשים את סטיב קורץ בטרור ביולוגי, האשמה שיכולה היתה להתקבל בתוך ההקשר של ”המלחמה נגד הטרור” ומדיניות הבטחון הפנימי שמפעילה ממשלת ארצות הברית בחסות האפקט של פיגועי ה- 11 בספטמבר.
עד עתה, כמעט שלוש שנים מהפשיטה, לא הגיע המקרה לבית המשפט אולם ההאשמות עדין עומדות נגדו. למרות כל זאת המחקר הושלם והאנסמבל לאמנות עכשוית הצליח לשחזר חלק מהחומרים ולהפיק את הסרט וגם ספר: המגיפה הצועדת – לוחמה ביולוגית ובריאות הציבור הגלובלית. הפרויקט הוא נסיון לערער על הסטטוס קוו הפוליטי במצבי משבר. הטענה המרכזית, הקשה כל כך לביסוס בזמנים של פרנויה המתוחזקת על ידי הממשלות (בייחוד לאחר פיגועי ה- 11 בספטמבר), היא שהמימון של ממשלות למחקר בלוחמה ביולוגית מבוסס ברובו על הטעיה ועל טקטיקות של הפחדה. המחקר הוא בזבוז נורא של כספי ציבור אשר היו יכולים להיות מופנים למחקר של מחלות כמו איידס אשר פוגעות במליוני בני אדם בשנה.
את הטענה של האנסמבל לאמנות ביקורתית יש לראות כביקורת רחבה יותר על המדיניות הנוכחית של ”המלחמה נגד הטרור” ואת הניצול של המשבר הנוכחי להפנית משאבים למטרות הנוגדות את טובת הציבור. המקרה של סטיב קורץ הוא דוגמא מצוינת לכך – חוסר היכולת או הנכונות של הממשלה
להבחין בכך שקורץ הוא אמן ולא טרוריסט מדגישה את מימד הפאניקה והפרוניה. בנוסף התפיסה של האמן כמי שאמור לייצר ביקורת על מבנים תרבותיים ופוליטיים אינה נפוצה דיה על מנת לאפשר את ההבחנה הנחוצה. על רקע מצב ענינים זה בולט המהלך של האנסמבל לאמנות ביקורתית כצעד אמיץ ביותר.
הכוח של המגיפה הצועדת כביקורת על הממשלה החושפת את השימוש שלה בטקטיקות של הפחדה וניצול מסבירה אולי את תגובת הנגד הקיצונית ואת המעצר והחקירה של קורץ. אמן ביקורתי המעז לערער על מדיניות הממשלה בזמן משבר שאמור לייצר הגמוניה מחשבתית יכול להוות מטרד לא קטן.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
