עבודתה של האמנית הפלסטינית רים דעאס, זמן קצר בעיראק, מורכבת מסריקה של אלבום תצלומים שנוצרו על ידי שני תיירים הרפתקניים אשר, ערב פלישת צבא ארצות הברית ובנות בריתה במרץ 2003, נסעו במכוניתם ממזרח ירושלים לעירק. ה”תיירים” תיעדו את תקופת השקט בעיראק לפני שזו הפכה לזיכרון רחוק, כאשר חזונם הקולוניאליסטי של הניאו– קונסרבטיבים באמריקה התחלף ביקיצה אל תוך סיוט. התמונות, שצולמו באופן מודע ואירוני, משחזרות את הנוהג התיירותי להצטלם על רקע אתרים ידועים. פרקטיקה זו החלה בשלהי המאה התשע– עשרה, כאשר תיירים אירופיים החלו לצאת את גבולות היבשת. השניים תיעדו את הנזק שנגרם בעקבות הפלישה, בעת שניתן היה להסתובב ללא מגבלות, לצלם ברחובות הריקים ולבקר באתרים שנסגרו מאוחר יותר בפני עיתונאים. שני ה”תיירים” התערו בין החיילים האמריקניים, שלא חששו מעדשת המצלמה ולא ייחסו לנוכחותם חשיבות יוצאת דופן. ללא שיקולי קומפוזיציה, תאורה או היבטים טכניים הוקדשה עיקר תשומת לִבם להעברת רשמיהם, ונקודת מבטם כוּונה לתיעוד המתרחש. תחושת האירוניה שמייצרת עבודה זו ותחושת ההזרה לתפישה המקובלת של הצגת תצלומים בגלריה מעצימות את מושא ההוראה של התצלומים ואת הזוועה שהם חושפים.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
