האמן העירקי, וואפה בילאל, מציג בתערוכה את סדרת האפר, מחזור תצלומים של דגם מיניאטורי שבנה, המתחקה אחר תצלומים שתיעדו את הריסות בגדד בעקבות המלחמה בעירק ופורסמו באינטרנט. במרכז תצלומיו של בילאל, בינות להריסות ביתו של סדאם חוסיין, ניצב כיסא, שכדוגמתו ניתן למצוא גם בארמונות אירופה. על גבי הדגם פוזרו 21 גרם של אפר אנושי מעורבב באפר אורגני. התצלומים, המתעדים את בניית המודל המשוחזר, חוקרים את השפעת חורבן החללים הביתיים, שהופקעו מנחלת הפרט לאחר חשיפתם באמצעי התקשורת ומצביעים על הפעולה האלימה שהתחוללה בהם. בילאל בוחן את הניכור שיוצרת שפת האמנות בכלל, ושפת הצילום בפרט, ומצביע על קהות החושים של המתבוננים בתצלומי זוועה נוכח כמוּתם העצומה. פעולת השִחזור חוזרת ומקרבת את הצופה לאינטימיות של חדרים אלו במקביל לחשיפת הזוועה שהתרחשה בהם. החללים משמשים תזכורת סימבולית לדיכוי הכרוך בסכסוכים פוליטיים ובדיכוטומיות תרבותית, דוגמת משנתו של ג’ורג’ בוש, שחילקה את העולם לאלו המשתייכים ל”ציר הרשע” ולאלו שאינם משתייכים אליו. לדברי בילאל, פליט עירקי המתגורר בארצות הברית, התצלומים מייצגים את ניסיונו למצוא היגיון בהרס שנוצר מהתנגשויות תרבותיות, ולשמר את היופי האצור ברגע שלאחר הסערה, משנסתיימה הפעולה האלימה, והאפר שוקע.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
