עבודתה של האמנית הישראלית נורית שרת ירח בהר גריזים, מסכמת עשייה בת שנה וחצי במסגרתה ליוותה האמנית את בני הקהילה השומרונית בחגיהם ובמועדיהם בשני מרכזים שבהם הם מתגוררים: בחולון ועל הר גריזים הסמוך לשכם. שרת מעבירה את רשמיה המצטברים ממנהגיהם ומטקסיהם של השומרונים שהזמינו אותה להצטרף אליהם, וחלקם אף פתחו בפניה את דלתות בתיהם. כמתבוננת מבחוץ, היא משרטטת את המרחב התרבותי הייחודי לשומרונים מבלי יכולת לפענח אותו, בדומה לבתי הקברות, הסובבים ערים עתיקות וכך מסמנים את גבולות העיר שנעלמה. תוך הכרה ביכולותיה המוגבלות, עמדתה נעה בין סקרנות, חיווי דעה, רשמים הנובעים ממראית עין והתוודות על ידיעתה החלקית. בכך משמשת עבודה זו דוגמה מובהקת לאופנים, שבהם מעלה האמנות שאלות בדבר מוגבלותה של הראייה, ובדבר היכולת המוגבלת לפענח קודים תרבותיים. עבודתה של שרת באה לידי מיצוי במשפט החוזר ומציין את ידיעותיה המעטות על הקהילה עם תחילת הצילומים: ”730 איש. שישה שמות משפחה. שלוש שפות. שתי שכונות”.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
