הפרויקט Decolonizing Architecture הוא פרי עבודה של משרד האדריכלות Architectural Studio, בניהולם של סנדי הילל מפלסטין, אלסנדרו פטי מאיטליה ואייל ויצמן מישראל, הפועל בבית לחם ובלונדון. בתערוכה הנוכחית מוצג תיעוד וידיאו סטריאוסקופי מתוך הפרויקט,Future Architecture Psagot/ElBireh, ובו מציעים האדריכלים ארמין לינק, פרנצסקו מאטוצי ורנאטו רינלדי לעשות שימוש חדש בהתנחלויות ובבסיסים צבאיים ישראליים שפונו משטחי הרשות הפלסטינית. הפרויקט משתמש בשפת האדריכלות ככלי לביטוי הממד המרחבי של תהליך ה”דה– קולוניזציה” (”שחרור” מושבות). בשתי עבודות וידיאו נפרדות הם מתייחסים לשני אתרים שונים: להתנחלות פסגות, שהוקמה ביולי 1981 כחלק ממערך ה”פיצויים” למפוני ימית מסיני, ולבסיס צבאי (Oush Grab) השוכן בסמוך לבית צחור, שצה”ל פינה בחודש מאי 2006. ההתנחלות פסגות נבחרה כ”מעבדת ניסוי” ראשונה להמרה ארכיטקטונית. בהתנחלות מתגוררים 1,700 תושבים, בעיקר יהודים– אמריקניים, והיא נבחרה בשל מיקומה האסטרטגי במרחב על ראש גבעה, המתנשאת לגובה 900 מטרים וחולשת על האזור. בטרם נכבש האזור על ידי ישראל בשנת 1967 יועדה הגבעה לבניית אתר נופש לתיירים. האדריכלים מכירים בעובדה שההתנחלויות הן אחד מהיבטיה הכואבים של השליטה הישראלית, אך נקודת המוצא של הצעתם לא נועדה למצוא פתרון לדרישות הצדדים. כיוון שכך, נשמר מרחק מן המינוחים שבהם נוהגים להשתמש בשיח הפוליטי כדי למצוא ”פתרון” לסכסוך הישראלי– פלסטיני. השימוש במונח ”דה-קולוניזציה” אינו מציין העברה כפויה של תושבים ושל קהילות ממקום למקום, אלא נועד להציע התערבות פיזית במרחב, בהסכמה, התערבות העתידה ליצור אופקים חדשים לשינוי, ובמסגרתה יוכלו להשתלב תושבים פלסטינים ויהודים. עבודת הווידיאו השנייה מתייחסת, כאמור, לפרויקט שכבר בוצע בשטח. הבסיס הצבאי לשעבר הוקם בכניסה הצפונית לעיר הפלסטינית בית צחוּר, הסמוכה לבית לחם, בתקופה המנדטורית. בין השנים 1967-1948 שימש כבסיס של הצבא הירדני, ובשנים 1967– 2006 - כבסיס צה”ל. פינוי הבסיס מחיילים ישראליים היה מהיר, באישון ליל, ועם בוקר נכנסו לתוכו התושבים הפלסטינים ורוקנו אותו מן הציוד הנותר. במסגרת הסכם הפינוי עם הרשות הפלסטינית הוחלט שהמקום לא יהפוך לבסיס משטרה, אלא יועבר לניהולה של הרשות המוניציפאלית של בית צחור וישמש כמרחב ציבורי. וכך, תכנית המתאר החדשה לסביבת הבסיס כוללת הקמה עתידית של שכונת מגורים, של בית חולים של ופארק ציבורי בשיפולי ההר. באתר כבר הוקמו גן משחקים לילדים, מסעדה וגן אירועים פתוח, ואלו מהווים דוגמה להמרה הפונקציונאלית של המתחם והתאמתו לצרכיה של הקהילה הפלסטינית המקומית.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
