בלשון אחר מתעד רומי אחיטוב הקראה של סיפורים בשפת הסימנים ומוסיף את התרגום שלה בכתוביות (טקסטים קצרים שנכתבו על ידי אורית קרוגלנסקי - אחד עשר טקסטים קצרים לאהוב הפסיכופת שלי, וכמה לילות אחרים). העבודה עוסקת במוגבלות של השפה ככלי להבעה ולהשמעה. היא מציעה מרווח בין אבני היסוד של השפה הווקאלית- צליל, חלל שבין המילים, על ידי טקסטים המוגשים בו זמנית בשתי שפות – עברית כתובה ושפת סימנים עברית. הצפייה בעבודה היא תהליך פענוח המתבצע בשני צירים אלו – בין מילה כתובה למילה מסומנת. התרגום בין שתי השפות הוא מינימלי מבחינה סמנטית ומעביר בהתאמה כמעט מושלמת כל הבעה גופנית למקבילה הכתובה שלה. כך נשאר לצופה לפענח את העבודה דרך המרווח או הפער שבין המילה והתוכן שהיא נושאת לבין ההבעה הגופנית המייצגת אותה והפער ביניהם.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
