נקודת המוצא של העבודה Approach (התקרב) של אוה קוך (דנמרק) היא הקומדיה האלוהית של דנטה שנכתבה במאה ה- 14. קוך עושה שימוש בקטע מקאנטו 1 של הפרק על גן העדן. בחלק זה דנטה מובל על ידי ביאטריס לאור האלוהי בגן העדן. הוא רואה יופי ושלמות שאינם ניתנים לביטוי מילולי ומכיר בכך שכל תיאור שיתן יהיה חסר מכיוון שהזיכרון האנושי והשפה האנושית הם רק חלק מהשלם האלוהי.
בעבודה של קוך נראה מעגל של אנשים המשתמשים בשפת הסימנים. בנוסף נשמע קול מקריא טקסט. האנשים והקול מצטטים את דנטה כשהוא מבקש את הכוח לזכור ואת היכולת לתת מילים לחוויה שהוא חווה בגן העדן.
קוך משהה את הצופה בפער בין השפה המדוברת לשפה הנשמעת, בין הנשמע לנראה. היא מאפשרת ליצור השוואה בין המשמעות המילולית לצורנית ומבצעת למעשה תרגום סימולטני מתמשך של הטקסט המדבר על מוגבלות השפה. פעולת התרגום, המעבר משפה לשפה, יוצרת ריבוי אפשרויות קריאה וגורמת לשפה עצמה להפוך לחוויה חומקת בדיוק כמו החוויה אותה מתאר דנטה בקומדיה האלוהית.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
