מיכל פפר ואורי קרנות בחרו בגרניקה של פיקאסו – התגובה האמנותית האיקונית לזוועות המלחמה שהיתה אולי בעלת ההשפעה התודעתית הגדולה ביותר במאה ה-20 – כנקודת מוצא לסרטם אלוהים לצדנו (2005), שמתמודד עם מציאות האינתיפאדה השנייה. בהשראת הגרניקה הם יצרו את הסרט באמצעות מגזרות נייר מורכבות, ציוריות ותיאטרליות כאחת, אשר מציגות את מעגלי האלימות וההרג כשקולים בין הצדדים וכחסרי מוצא. הדימוי המוביל, בדומה לזה של הגרניקה, הוא דימוי הסוס הזועק את מצוקת בני האדם: מותה של החיה למרגלות החומה, בינות לגדר התיל, מסמן את הכליה האנושית. באמצעות הדיאלוג עם הגרניקה נוצר מרחב שיח בין הציור לאנימציה, והוא המעניק לסרט הקשר והיסטוריה, ומאפשר לו להיות יצירת אמנות אלגורית המגיבה אמנם למציאות הקרובה, אך עוסקת במצב האדם בכלל
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
