בסרטו Wall Prank (2008) עוקב לורן מרשל מעקב אילם אחר בתי שכונת אבו דיס בירושלים ווהקמתה של גדר הפרדה - החומה. ברקע קולות של בנייה קדחתנית. הסרט עובר חליפות בין התיעודי למונפש, בין נוף הבתים והגבעות הממתינים למתרחש לבין אותו נוף המצויר על חומה דמיונית הנסדקת ונפרצת. אולם החומה האמיתית נמשכת ונבנית, כובשת את הנוף. האנימציה פולשת אל התיעודי ומשנה את ייצוג המציאות. היא מותחת את גבולות הנראה, ואז, לרגעים מספר, הממשות נעשית להנפשה, וההנפשה נעשית לשירה, עד לחזרה למציאות במלוא עוזה – השער בחומה נסגר. מעבר לבחינת המתח בין הייצוג לממשות ובין התיעודי למונפש, מרשל שולח גם חיצי ביקורת מובלעים לעבר כל אותם ציורים על החומה – הן לעבר אלה שנועדו ליצירת אשליה של מחסום טבעי או הכרחי והן לאלה שנוצרו כחלק מפעולות מחאה והזדהות.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
