סרטה הדוקומנטרי של צ'או פיי i.mirror (2007) נוצר כחלק ממשחק האינטרנט ”סקונד לייף” – משחק און-ליין שאנשים נפגשים בו במרחב הווירטואלי ומנהלים חיים שניים, מקבילים, במשחקי תפקידים שהם מייעדים לעצמם. זהו עולם הבנוי כולו באנימציית תלת-ממד, שהשחקן בו הוא גם הבמאי. האנימציה בסיסית וייעודית. היא משמשת ממשק נגיש עבור המשתמש/השחקן ברשת. צ'או פיי חיה ב”סקונד לייף” וצילמה את הסרט הדוקומנטרי שבו היא מתעדת את דמותה, צ’אינה טרסי. היא בוחרת ליצור מטאפורה פואטית של חיפוש אישי בתוך עיר הרוסה, בוערת, על סף כליה, שנראית כבסיומה של מלחמה. היא מבקשת להפר את הניכור והבדידות באמצעות המוסיקה ובאמצעות היכרות עם דמויות אחרות בעולם המקביל הזה. בו בזמן, היא מאפיינת אותו שוב ושוב כמונע בכוחם של כסף, פרסום, תרבות המונים, קיטש והעמדת פנים. הסרט מסתיים בכישלון הקשר הבינאישי, לצד ביקורת על מכונת הכסף והאשליה של העולם הווירטואלי, כמו גם על הייצור הסדרתי וחסר המשמעות של מערכת ההנפשה של ה”סקונד לייף”. פיי סוקרת את היצע הדמויות הנשיות והגבריות שמהן יכולים השחקן או השחקנית לבחור את דמותם. הדמויות כולן נראות כביטויים סטריאוטיפיים, פשיסטיים ופטישיסטיים של איקונים של יופי והצלחה. ובכל זאת, בפעולה של התרסה נגד כישלון ה”חיים השניים”, היא בוחרת לסיים את הסרט באמירה מלאת חמלה על האדם הנסחף אל עולם האנימציה כתחליף לחייו שלו.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
