העבודה אשמה של האמנית הפולניה אנה ניסטרוביץ’, בוחנת דעות קדומות ופחד המושרשים בשפה הפולנית, אשר מתחילת המודרניזם נעשה בה שימוש לתאר את פולין כמכותרת על-ידי ים של זרים. נסטרוביץ’ מציגה מייצב של פרסומי תעמולה משנות השלושים ועבודת וידיאו עם ציטוטים הלקוחים מפורומים באינטרנט. העימות שיוצרת האמנית בין חומרי האינטרנט העכשווים וחומרי התעמולה של שנות השלושים, חושפים את חוסר ההתחדשות בשפה, המלווה ברוחות של שינאת זרים, דעות קדומות ועכבות החוזרות על עצמן כמעט באותו האופן ומשחזרות את העבר. שנות השלושים היו השנים בהן התחזק הנרטיב הלאומי בפולין בהשפעת העצמאות המחודשת. עלתה החשיבות של כלכלה הנשלטת על-ידי המדינה, של מימוש פנטזיות אורבאניות מודרניות וגבר החשש מפני אירועים פוליטיים סוערים ברוסיה הסובייטית וגרמניה הנאצית. חומרי הדפוס שנאספו על-ידי ניסטרוביץ’ מתעדים את הזמן הזה עם שנאת הזרים השזורה בו, שהסתכמה לא רק בהפצה של דברי דפוס מסוג זה, אלא גם בפעילות של ארגון ”נוער פולין השלמה”, ארגון לאומי שהוקם ב- 1922 (בהשראת רומן דמובסקי) והוקם מחדש ב- 1989 ( על-ידי רומן גירטיץ’). כתוצאה מההופעה המחודשת של הארגון במרחב הציבורי, נאומי שטנה חזרו מחדש לזירה הפוליטית הפולנית. עבודתה של ניסטרוביץ’, מקשרת בין הזמנים המרוחקים האלה ומדגישה את הדמיון הרטורי ביניהם.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
