הלינה קליים היא אמנית המתגוררת בברלין. היא למדה לימודי תרבות חזותית ווידיאו ארט ב-UdK בברלין וב- Carnegie Mellon University, בפיטסבורג. בעבודתה היא עוסקת בווריאציות ובפערים המתעוררים בשימוש בשפה ובתקשורת.
במהלך שהותה במרכז קליים עבדה על "פרויקט התרגום". לטובת הפרויקט ביקשה מאנשים מקבוצות גיל שונות לתרגם את שירה של לאה גולדברג "את תלכי בשדה" (1943), הידוע בביצועה של חווה אלברשטיין מאז שנות ה-60, לערבית, אמהרית ורוסית. לאחר מכן השיר מתורגם מחדש על ידי קבוצה אחרת.
קליים מצאה את המתרגמים דרך חברים, במרכז הקהילתי הערבי-יהודי ביפו, במועדני הנוער מיקס ושטרודל בחולון ודרך הארגון "אחותי".
הפרויקט מייצר מגוון תרגומים ותרגומים מחדש ובוחן את ביטויה של שפת אם אל מול שפה נרכשת. סוגיות של זהות עכשווית עולות על פני השטח בעקבות פערים וחוסר התאמות של הטקסטים, כשמילותיה של גולדברג שומרות ומחליפות את משמעותן וכך מצטלבות עם נופיה החדשים והמדומיינים של ישראל.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
הלינה קליים היא אמנית המתגוררת בברלין. היא למדה לימודי תרבות חזותית ווידיאו ארט ב-UdK בברלין וב- Carnegie Mellon University, בפיטסבורג. בעבודתה היא עוסקת בווריאציות ובפערים המתעוררים בשימוש בשפה ובתקשורת.
במהלך שהותה במרכז קליים עבדה על "פרויקט התרגום". לטובת הפרויקט ביקשה מאנשים מקבוצות גיל שונות לתרגם את שירה של לאה גולדברג "את תלכי בשדה" (1943), הידוע בביצועה של חווה אלברשטיין מאז שנות ה-60, לערבית, אמהרית ורוסית. לאחר מכן השיר מתורגם מחדש על ידי קבוצה אחרת.
קליים מצאה את המתרגמים דרך חברים, במרכז הקהילתי הערבי-יהודי ביפו, במועדני הנוער מיקס ושטרודל בחולון ודרך הארגון "אחותי".
הפרויקט מייצר מגוון תרגומים ותרגומים מחדש ובוחן את ביטויה של שפת אם אל מול שפה נרכשת. סוגיות של זהות עכשווית עולות על פני השטח בעקבות פערים וחוסר התאמות של הטקסטים, כשמילותיה של גולדברג שומרות ומחליפות את משמעותן וכך מצטלבות עם נופיה החדשים והמדומיינים של ישראל.