מאוריציו גווילן נולד במקסיקו סיטי ומתגורר ועובד בפרנקפורט. עבודתו משלבת צילום, וידיאו ואסטרטגיות קונספטואליות לחקירה כיצד הדמיה וחומרים משפיעים על הבנתנו את התרבות וההיסטוריה. גופי ידע ספציפיים (לעיתים קרובות בלתי מתאימים) נבחרים בזהירות, מתורגמים, ומשולבים כדי ליצור מבנה שמנסה לאתגר נרטיבים מונוליטיים.
הביקור של גווילן היה לאחר השתתפותו בפרויקט מרחבים לימינליים.
העבודה שנוצרה כתוצאה מהביקור היא עבודת הוידיאו דוכיפת. וידיאו דו ערוצי שמצולם מהגג של ארמון הקיץ הנטוש של חוסיין מלך ירדן, במזרח ירושלים, בתנועת מצלמה שיוצרת פן של 360 מעלות. בדומה למסורת של הצילומים הסטריאוסקופים משנות ה-40 של המאה ה-17, שתיארו שתי זוויות ראייה שונות של אותו דבר- מבנה הסרט מציג לצופה שתי סיטואציות מקבילות אשר יוצרות יחדיו אופק לא סימטרי שמשתנה ללא הרף. בהקשר הזה היחס בין נוף, היסטוריה וזיכרון עובר פירוק לכדי מצב בו הנחות אודות זהות לאומית ודימוייה נעות שוב ושוב בין שתי ההקרנות ועלולות להתמוטט באופן זמני.
לדוכיפת תפקיד חשוב דומה בספרות הרבנית ובקוראן, כשליחה בין המלך שלמה ומלכת שבא. במאי 2008, בתקופה בה צולמה העבודה, ניתנה לדוכיפת משמעות סימבולית נוספת כאשר מדינת ישראל החליטה לכבוד שנת ה-60 לעצמאותה, להכתירה כציפור הלאומית של ישראל.
"דוכיפת היא עבודה שבוחנת את הקשר בין היסטוריה, נוף וריבונות במזרח התיכון, בעודה מסרבת להנציח את הייצוגים הסטריאוטיפים שמתקשרים לאזור הזה".
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
