קבוצת הלכסיקון למחשבה פוליטית תקיים מעבדה ליצירת מושגים בסוגי מדיה שונים ותשאף ליצור קהילה זמנית של ”עובדי מעבדה” אשר יסייעו לעמיתיהם לחשוב ולעבד את מושגיהם. המעבדה תהווה ניסוי מתמשך של עבודה המחברת בין חוקרים ואמנים, קבועים ומזדמנים, במקביל לעבודה הפרטית של כל משתתף. בנוסף, המעבדה תלמד תוך כדי תנועה את צורות החיבור בין השותפים השונים ותבחן פרויקטים עתידיים לעבודה הבין-תחומית על מושגים פוליטיים. מדי יום יתקיימו פגישות משותפות שבה יציגו המשתתפים את עבודתם ליתר חברי המעבדה.
3/08- 6/08, המעבדה הלכסיקלית-פוליטית מציעה תוכנית הפעילות הפתוחה לציבור בשבוע הבא
3/8 16:00
וידיאו אחר הצהרים (הקרנה מודרכת בעבודות וידיאו ארט)
4/8 16:00
הרצאה ודיון בנושא פליטים - איתמר מן
הקטגוריה של הפליט הובנתה במחצית השניה של המאה ה-20 לנוכח מצבי חירום גלובאליים. תחילה, נוסחה הגדרת הפליט באמנת הפליטים (1951) לנוכח האסון שפקד את אירופה במלחמות העולם. במרכזה של הגדרה זו עומדת תפיסה מסוימת של רגש הפחד, ולכן אכנה את המשטר שיצרה משטר הפחד. לאחרונה, קורס סדר הדברים הגלובאלי שייצב לתקופה מסויימת משטר הפחד לנוכח מה שנתפס כאיום של טרור. תחת משטר הפחד, מתפתח סדר דברים חדש שאותו אכנה משטר הטרור. בהרצאתי אבקש לפרוש בקצרה גניאלוגיה זו ולהציב מולה אפשרות להגדיר את הפליט באמצעות היגדי חירום אזרחיים, שכופרים בהבחנה החמורה שיצרה הקטגוריה המשפטית של הפליט בין פליט לאזרח.
5/8 16:00
ממשליות של המדינה, מנהל ומחאה לא מוסדית במדינות ערב – סרי חנאפי
מאז עצמאותן, מדינות ערב נשלטו בצורות שונות של פוליטיקה ומשטר אשר יצרו ריבוי של שחקנים בספירות הפוליטיות והציבוריות ומגוון של מרחבים פוליטיים, חלקם נשלטים בידי מצבי חירום. התהוות המדינות הערביות הייתה עדה להיווצרותן של צורות שונות של אזרחות, חוסר-נתינות ופליטות. למרות הדיכוי מד המדינה, אנו עדים גם למעבר ממשטר אחיד ומאוחד למה שאפשר לכנות "משטרים חלקיים" (Camau and Massardier 2009).
6/8 16:00
שיחה בין עדי אופיר ואן לאורה סטולר בנושא גנאלוגיה ועבודת מושגים
--------------------------------------------------------------------------------------
26/07 - 30/7, המעבדה הלקסיקלית-פוליטית מציעה תוכנית הפעילות הפתוחה לציבור בשבוע הבא. בכל אחר צהרים יתקיים מושב ודיון הפתוח לקהל הרחב:
26/7 16:00
צילה חסין - אלגוריתמים היררכיים בארכיטקטורת המידע: מחברת המידע לתאגידי המידע
המעבר המדובר מ "ווב 1.0" ל "ווב 2.0" הוא למעשה מעבר ממגרש משחקים נסיוני לפארק מידע תאגידי. הפלטפורמות המאפיינות את גרסת ה "2.0" הן ברובן פלטפורמות השייכות לתאגידי מדיה ותוכנה, המנסחות מחדש חוקי שייכות ומידור, אלמוניות ונראות, וזאת באמצעות אלגוריתמים הטווים את מערכות הכוח הקיימות אל תוך ארכיטקטורת המידע ברשת. כיצד (והאם) ניתן להתמודד עם מצב זה, לעקוף את המנגנונים הקיימים, וליצור אלטרנטיבות מעשיות? או בהכללה: כיצד ניתן לפתח דיון טכנולוגי ציבורי, מעשי ותיאורטי כאחד?
27/7 16:00
נועם יורן - היסטוריה של המושג והמושג של ההיסטוריה מחשבות מן הכלכלה
למרקס יש מנגנון תיאורטי להבנת האופן שבו מושג מעורב בהיסטוריה, או להיסטוריות של מושגים כגון עבודה, הון ועוד. המושג, כמושג, הוא א-היסטורי, מבנה מופשט שבמובן מסוים תקף לכל זמן. משום כך הנטייה הראשונית שהמושג מחולל היא של מחיקה של ההיסטוריה: בהתבוננות לאחור תמונת העבר יכולה בנקל להתארגן לפי המושג דווקא משום טיבו הא-היסטורי. כיצד, אם כן, אפשר לתת דין וחשבון להיסטוריה של המושג, לאופן שבו הופעת המושג היא כשלעצמה אירוע היסטורי? בדיוק דרך האופן שבו המושג מעוות את ראייתנו את העבר. העבר, לפי קו מחשבה זה, מתבחן בהיעדרו של המושג - היעדר כפול, במחשבה ובמעשה. תפיסה זו של ההיסטוריה של המושג מציעה גם מושג של ההיסטוריה. לפי תפיסה זו האובייקט ההיסטורי המובהק ביותר הוא דווקא זה שמוחק את עברו, או ליתר דיוק, האובייקט שמתכונן כאובייקט על ידי מחיקת עברו. אובייקט כזה הוא הכסף.
28/7 16:00
וידיאו אחר הצהרים (הקרנה מודרכת בעבודות וידיאו ארט)
29/7 16:00
פאנל בנושא אפרטהייד
מהו משטר אפרטהייד? למה מתכוונים כאשר מכנים את השלטון הישראלי אפרטהייד? האם מדובר בכלי רטורי יעיל להתנגדות למדיניות השלטון הישראלי? על מה מוותרים תוך שימוש באנלוגיה זו? הפאנל יעסוק במושג האפרטהייד בהקשרים פילוסופיים, משפטיים ופוליטיים. ישתתפו בפאנל פרופ’ עדי אופיר, שידבר על המושג בעקבות כתיבתו בשנים האחרונות על הכיבוש; ח"כ חנין זועבי מסיעת בל"ד; עו"ד מיכאל ספרד, שהגיש את העתירה נגד "כביש האפרטהייד"; ועו"ד עביר בכר מארגון "עדאלה", שתדון בשלטון ההפרדה הקיים בתוך ישראל.
--------------------------------------------------------------------------------------
המעבדה הלקסיקלית-פוליטית מציעה תוכנית הפעילות הפתוחה לציבור בשבוע הבא. בכל אחר צהרים יתקיים מושב ודיון הפתוח לקהל הרחב:
20/7 16:00
לין חלוזין-דברת – שימושים באטימולוגיה
21/7 16:00
וידיאו אחר הצהרים (הקרנה מודרכת בעבודות וידאו ארט)
22/7 16:00
רועי וגנר – ביקורת הלקסיקליות
23/7 16:00
איתי שניר – common sense
פרטים נוספים: politicalexicon@gmail.com
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
קבוצת הלכסיקון למחשבה פוליטית תקיים מעבדה ליצירת מושגים בסוגי מדיה שונים ותשאף ליצור קהילה זמנית של ”עובדי מעבדה” אשר יסייעו לעמיתיהם לחשוב ולעבד את מושגיהם. המעבדה תהווה ניסוי מתמשך של עבודה המחברת בין חוקרים ואמנים, קבועים ומזדמנים, במקביל לעבודה הפרטית של כל משתתף. בנוסף, המעבדה תלמד תוך כדי תנועה את צורות החיבור בין השותפים השונים ותבחן פרויקטים עתידיים לעבודה הבין-תחומית על מושגים פוליטיים. מדי יום יתקיימו פגישות משותפות שבה יציגו המשתתפים את עבודתם ליתר חברי המעבדה.
3/08- 6/08, המעבדה הלכסיקלית-פוליטית מציעה תוכנית הפעילות הפתוחה לציבור בשבוע הבא
3/8 16:00
וידיאו אחר הצהרים (הקרנה מודרכת בעבודות וידיאו ארט)
4/8 16:00
הרצאה ודיון בנושא פליטים - איתמר מן
הקטגוריה של הפליט הובנתה במחצית השניה של המאה ה-20 לנוכח מצבי חירום גלובאליים. תחילה, נוסחה הגדרת הפליט באמנת הפליטים (1951) לנוכח האסון שפקד את אירופה במלחמות העולם. במרכזה של הגדרה זו עומדת תפיסה מסוימת של רגש הפחד, ולכן אכנה את המשטר שיצרה משטר הפחד. לאחרונה, קורס סדר הדברים הגלובאלי שייצב לתקופה מסויימת משטר הפחד לנוכח מה שנתפס כאיום של טרור. תחת משטר הפחד, מתפתח סדר דברים חדש שאותו אכנה משטר הטרור. בהרצאתי אבקש לפרוש בקצרה גניאלוגיה זו ולהציב מולה אפשרות להגדיר את הפליט באמצעות היגדי חירום אזרחיים, שכופרים בהבחנה החמורה שיצרה הקטגוריה המשפטית של הפליט בין פליט לאזרח.
5/8 16:00
ממשליות של המדינה, מנהל ומחאה לא מוסדית במדינות ערב – סרי חנאפי
מאז עצמאותן, מדינות ערב נשלטו בצורות שונות של פוליטיקה ומשטר אשר יצרו ריבוי של שחקנים בספירות הפוליטיות והציבוריות ומגוון של מרחבים פוליטיים, חלקם נשלטים בידי מצבי חירום. התהוות המדינות הערביות הייתה עדה להיווצרותן של צורות שונות של אזרחות, חוסר-נתינות ופליטות. למרות הדיכוי מד המדינה, אנו עדים גם למעבר ממשטר אחיד ומאוחד למה שאפשר לכנות "משטרים חלקיים" (Camau and Massardier 2009).
6/8 16:00
שיחה בין עדי אופיר ואן לאורה סטולר בנושא גנאלוגיה ועבודת מושגים
--------------------------------------------------------------------------------------
26/07 - 30/7, המעבדה הלקסיקלית-פוליטית מציעה תוכנית הפעילות הפתוחה לציבור בשבוע הבא. בכל אחר צהרים יתקיים מושב ודיון הפתוח לקהל הרחב:
26/7 16:00
צילה חסין - אלגוריתמים היררכיים בארכיטקטורת המידע: מחברת המידע לתאגידי המידע
המעבר המדובר מ "ווב 1.0" ל "ווב 2.0" הוא למעשה מעבר ממגרש משחקים נסיוני לפארק מידע תאגידי. הפלטפורמות המאפיינות את גרסת ה "2.0" הן ברובן פלטפורמות השייכות לתאגידי מדיה ותוכנה, המנסחות מחדש חוקי שייכות ומידור, אלמוניות ונראות, וזאת באמצעות אלגוריתמים הטווים את מערכות הכוח הקיימות אל תוך ארכיטקטורת המידע ברשת. כיצד (והאם) ניתן להתמודד עם מצב זה, לעקוף את המנגנונים הקיימים, וליצור אלטרנטיבות מעשיות? או בהכללה: כיצד ניתן לפתח דיון טכנולוגי ציבורי, מעשי ותיאורטי כאחד?
27/7 16:00
נועם יורן - היסטוריה של המושג והמושג של ההיסטוריה מחשבות מן הכלכלה
למרקס יש מנגנון תיאורטי להבנת האופן שבו מושג מעורב בהיסטוריה, או להיסטוריות של מושגים כגון עבודה, הון ועוד. המושג, כמושג, הוא א-היסטורי, מבנה מופשט שבמובן מסוים תקף לכל זמן. משום כך הנטייה הראשונית שהמושג מחולל היא של מחיקה של ההיסטוריה: בהתבוננות לאחור תמונת העבר יכולה בנקל להתארגן לפי המושג דווקא משום טיבו הא-היסטורי. כיצד, אם כן, אפשר לתת דין וחשבון להיסטוריה של המושג, לאופן שבו הופעת המושג היא כשלעצמה אירוע היסטורי? בדיוק דרך האופן שבו המושג מעוות את ראייתנו את העבר. העבר, לפי קו מחשבה זה, מתבחן בהיעדרו של המושג - היעדר כפול, במחשבה ובמעשה. תפיסה זו של ההיסטוריה של המושג מציעה גם מושג של ההיסטוריה. לפי תפיסה זו האובייקט ההיסטורי המובהק ביותר הוא דווקא זה שמוחק את עברו, או ליתר דיוק, האובייקט שמתכונן כאובייקט על ידי מחיקת עברו. אובייקט כזה הוא הכסף.
28/7 16:00
וידיאו אחר הצהרים (הקרנה מודרכת בעבודות וידיאו ארט)
29/7 16:00
פאנל בנושא אפרטהייד
מהו משטר אפרטהייד? למה מתכוונים כאשר מכנים את השלטון הישראלי אפרטהייד? האם מדובר בכלי רטורי יעיל להתנגדות למדיניות השלטון הישראלי? על מה מוותרים תוך שימוש באנלוגיה זו? הפאנל יעסוק במושג האפרטהייד בהקשרים פילוסופיים, משפטיים ופוליטיים. ישתתפו בפאנל פרופ’ עדי אופיר, שידבר על המושג בעקבות כתיבתו בשנים האחרונות על הכיבוש; ח"כ חנין זועבי מסיעת בל"ד; עו"ד מיכאל ספרד, שהגיש את העתירה נגד "כביש האפרטהייד"; ועו"ד עביר בכר מארגון "עדאלה", שתדון בשלטון ההפרדה הקיים בתוך ישראל.
--------------------------------------------------------------------------------------
המעבדה הלקסיקלית-פוליטית מציעה תוכנית הפעילות הפתוחה לציבור בשבוע הבא. בכל אחר צהרים יתקיים מושב ודיון הפתוח לקהל הרחב:
20/7 16:00
לין חלוזין-דברת – שימושים באטימולוגיה
21/7 16:00
וידיאו אחר הצהרים (הקרנה מודרכת בעבודות וידאו ארט)
22/7 16:00
רועי וגנר – ביקורת הלקסיקליות
23/7 16:00
איתי שניר – common sense
פרטים נוספים: politicalexicon@gmail.com
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס