ב”טילים על רמת גן”, שצולם בקיץ 2006 בזמן מלחמת לבנון השנייה, עטיה ורוז מציגים עצמם ככתבי ערוץ טלוויזיה דל תקציב. בהנחה שיום יבוא והטילים יפלו על רמת גן, הם מראיינים את הציבור כאילו הטילים אכן נפלו כרגע, ולוכדים תגובות-דמה הבקיאות בשפת המלחמה הייחודית לנפש הישראלית. המשתתפים מרחובות רמת גן התבקשו לספק קטעים לשידור בעבור ערוץ הטלוויזיה שישמשו במקרה שטילים יפלו על העיר. לשם כך היה עליהם לשחזר דימויים שהם כבר ראו מאות פעמים בתקשורת הישראלית – דימויים של אזרחים רגע אחרי שהאירוע האלים התרחש: פחד, פצועים, ניצולים המחפשים את בני משפחתם וכדומה. הם משחזרים פיגוע טרור כפי שעוצב בידי התקשורת, לשימוש ערוץ הטלוויזיה הדמיוני של יוסי ואיתמר. הם מאלתרים את מותם שלהם בצורה מוכרת כדי להתאים למסגרת המוכרת של הסיקור התקשורתי.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
