בעבודה מתעד אמיר יציב קבוצת חיילים ישראליים המתארים את הרגעים האחרונים שלהם בקרב, לפני מותם. זוהי פנטסיית החייל האולטימטיבית: למות בקרב, להפוך לגיבור ולבסוף גם להתראיין על כך. אבל במלחמה הזאת הם השתמשו בכדורים עשויים מאבקה קרמית דחוסה (להדמייה) במקום בכדורים אמיתיים. העבודה יוצרת היפר-מציאות שבה החיילים יכולים לתאר את מותם ולעצב את האגדה על אומץ ליבם לפי המודל המפורסם של מיתוס ההקרבה העצמית הנמצא בלב הנארטיב הישראלי. החיילים המספרים את אירועי מותם יוצרים גרסה חדשה ומשופרת של המיתוס, הניתנת כעדות בגוף ראשון.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
