קבוצת נוער ישראלי משחקת במשחק משונה. הם משחקים על רקע נוף מרהיב ביופיו של התנחלות פרת שבגדה המערבית הכבושה. חלק מחברי הקבוצה משחקים בתפקיד סוכני השלטון – שוטרים או חיילים – המנסים להפריד קבוצה של שחקנים אחרים האוחזים זה בזה ומנסים להישאר ביחד. המשחק מחקה דימויים מוכרים של פינוי התנחלויות יהודיות בידי רשויות המדינה מול התנגדות המתנחלים לפינוי. אירועים אלה התפרסמו במיוחד אחרי נסיגת ישראל מרצועת עזה באוגוסט 2005, אירוע שקיבל חשיפה בינלאומית בתקשורת. השחקנים אינם מתנחלים. הם משחקים בשחזור דימויים טלוויזיוניים שבהם ישראלים צעירים, בערך בגילם, מתנהגים בצורה דומה אך מתוך מניע אידיאולוגי. השחזור של השחקנים כמו זה של ברתנא מפרק את הדימוי ה”מקורי” למרכיבים ובכך מעניק לנו זווית חדשה להביט בהם. ברתנא משתמשת בטכניקות של הילוך איטי, מצלמה מסתובבת, תקריבים, צילומי נוף רחבים, הפרדה בין דימוי לטקסט – טכניקות כה שונות מהשפה החזותית של סיקור חדשותי הנותנות מקום לדגש אחר המעמיד בסימן שאלה סוגיות כגון איזה צד מייצג את מודל האלימות, איך אנחנו משתמשים בגוף בהקשר פוליטי וממה מורכבים דימויים משותפים. אפשר להבין את הדמיון למציאות בפעולות השחזור והחיזוי כאמצעי ולא כמטרה. ברגע שהדבר שמועתק הוא בעצמו זיוף, הדמיון הופך ללא יותר מטקטיקה ולאמצעי שדרכו יכולות הפעולות הללו לחדור בחזרה למציאות. כך שאפשר להתייחס לפעולות השחזור בעבודות כמשמרות דמיון לאירוע מסוים המוטבע בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, רק כדמיון על פני השטח. מעבר לכך מעוררות העבודות נושאי דיון חדשים לגמרי החורגים מהאירועים שאליהם הן מתייחסות ועוברים לדיון בייצוג שלהם ובאופן שבו ייצוג זה מעוצב בידי המציאות ומעצב אותה.
קטלוג מס': 545
תיקיה: Hilchot Shchenim #C
קטלוג מס': 706, 935, 489
תיקיה: Bartana, Yael
קטלוג מס': 1126
תיקיה: Compilations
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
