עמודי הבטון שחיה רוקין יוצקת בחלל התערוכה נראים כיסודות הבניין המוכרים מהנוף העירוני ישראלי – בין אם אלה העמודים המופיעים בשלד של מבנה חדש ובין אם אלה עמודי בניין מתפורר שילדים שיחקו תחתיו עד לפני שנים לא רבות. החזרה לרכיב היסודי הזה מבקשת לעורר את השאלה בדבר הניסיון לייצר מקום קבוע ויציב לקיום החיים והבית, אך השארת העמודים חשופים ומלאי גידים מותירה את הניכור באוויר. במבט נוסף העמודים נראים כמשא שאפשר להרים (גם אם במאמץ רב) ולקחת למקום אחר. כשהם מצופים פיסות זהב הם מזכירים את ארון הברית הנישא במדבר. הם מעלים את האפשרות להתחיל מחדש עם הבסיס החומרי והצורני הפשוט ביותר, אך זהו בסיס שגם זוכר את העבר ונושא את התרבות. עמודי הבטון הם החלוץ שלפני המחנה כמו גם התהייה איך אפשר לייצר מקום שבו יוכלו החיים להתקיים.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
