ביזת פיצוצייה בזמן מתקפת טילים על עיר מרכזית בישראל היא הסיטואציה המרכזית בעבודתו של אלעד לרום, "ביזה". מצלמה נעה עוקבת אחר מסעם של שני גברים המצוידים בתיקים גדולים כאשר ברקע נשמעות לפרקים אזעקת מלחמה ונפילות טילים.
הצעירים באו לבזוז מזון בעת אנרכיה כללית והתפרקות מערכות המלווה בקטסטרופה מלחמתית בעורף. מאבטח וקופאית מנסים לעצור אותם ללא הצלחה, וכל אחד מהם נכנס לשורת מוצרים אחרת. באגרסיביות הם לוקחים מוצרי יסוד מן המדפים ודוחפים אותם לתיקים תוך הדיפת מתחרים ומתנגדים. המצב של גיבורי הסרט הוא הישרדותי אך אקסטטי, מלא באימה אך גם בהנאה חולנית של פריקת עול ושבירת הכלים. נראה כי שבירת הכלים היא בשבילם מצב של הכרת תודה על יכולתם ללכת אחרי היצר והאנרכיה. ההתמקדות בפעולת הביזה, סמל של התפרקות וכאוס המוכר לנו ממדינות במשבר ומאזורי אסון, ושיוכה לנוף העירוני הישראלי, למוצרי הצריכה המוכרים לנו, מייצרת תחושת התמוטטות, התממשות של החרדה הישראלית האולטימטיבית בדבר הסכנה הקיומית שמתממשת סוף-סוף, ההצדקה לכל פחדינו.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
