לצד צעירים הממשיכים את מסורת הוריהם והחברה, ישנם אחרים הבוחרים למרוד בערכים שנשחקו, לדעתם, ואינם מאפיינים עוד את ישראל דהיום. בעבודותיה האחרונות עוסקת יעל ברתנא בקבוצות צעירים אלו המטילים ספק במוסריותה של המדינה, ומבקשים בדיקה מחודשת של המיתוסים נוכח המציאות של היום. בסרט ”שירת הסירנות” מנגנת קבוצה של צעירים בכלי נשיפה בטיילת על חוף ימה של תל אביב, ברקע נראים דגלי המדינה תלויים על עמודי החשמל. הנערים לבושים בג’ינס ובחולצות לבנות מנגנים את ”מחר” של נעמי שמר, אך המנגינה נקטעת, וכלי הנשיפה מתחרים עם רעשי המכוניות הנשמעים כמעין שריקות בוז לחלום של ”מחר, כשהצבא יפשוט מדיו, לבנו יעבור לדום...”. במיתולוגיה היוונית שירתן היפה של הסירנות פיתתה את המלחים שחלפו ליד מקום מושבן. אלו ששמעו את שירתן ממרחקים, קפצו מספינותיהם אל מותם או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, ושם נטרפו.
’Sirens’ Songs’ is about those who rebel against ideals of national identity. The title refers to Greek mythology; the sirens are creatures that, with their beautiful song, lure seamen to their death. In the Odyssey, the hero Odysseus lets himself be bound to the mast of his ship in order to escape his desires. Sirens’ Songs opens with a panorama over the ocean as the background to one (now silent) siren, essential equipment in Israel’s permanently tense situation. A group of young musicians stand in line along the promenade in Tel Aviv; they play shrill broken fragments of military music on brass instruments. In the background Israeli flags are flying. The music gradually gathers itself into the popular Israeli song ’Tomorrow’, but the dream of a tomorrow “when the Israeli army can throw off their uniforms...” is drowned out by the horns of passing cars. The passengers behind the cars’ protective windscreens are mostly occupied with traffic and with themselves. Also found on the collection of the Netherlands Media Art Institute.
Catalogue no. 706,520
File: Bartana, Yael
Catalogue no. 1178
File: Montevideo
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
לצד צעירים הממשיכים את מסורת הוריהם והחברה, ישנם אחרים הבוחרים למרוד בערכים שנשחקו, לדעתם, ואינם מאפיינים עוד את ישראל דהיום. בעבודותיה האחרונות עוסקת יעל ברתנא בקבוצות צעירים אלו המטילים ספק במוסריותה של המדינה, ומבקשים בדיקה מחודשת של המיתוסים נוכח המציאות של היום. בסרט ”שירת הסירנות” מנגנת קבוצה של צעירים בכלי נשיפה בטיילת על חוף ימה של תל אביב, ברקע נראים דגלי המדינה תלויים על עמודי החשמל. הנערים לבושים בג’ינס ובחולצות לבנות מנגנים את ”מחר” של נעמי שמר, אך המנגינה נקטעת, וכלי הנשיפה מתחרים עם רעשי המכוניות הנשמעים כמעין שריקות בוז לחלום של ”מחר, כשהצבא יפשוט מדיו, לבנו יעבור לדום...”. במיתולוגיה היוונית שירתן היפה של הסירנות פיתתה את המלחים שחלפו ליד מקום מושבן. אלו ששמעו את שירתן ממרחקים, קפצו מספינותיהם אל מותם או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, ושם נטרפו.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס