בעבודה מארי קושמארי חוברת יעל ברתנא לסלבומיר סירקובסקי, המנהיג האינטלקטואלי של השמאל החדש בפולין, אשר כותב טקסט לבקשתה של ברתנא יחד עם פעילת שמאל נוספת, קינגה דונין. בטקסט, אותו הוא מקריא מול איצטדיון ריק מאדם, הוא מזמין 3,300,000 יהודים לחזור חזרה לפולין. הנאום הרהוט מעלה באוב את המתים. אין זה ברור מי בדיוק צריך לחזור, המתים או צאצאיהם. הטקסט משובץ באמירות אנטישמיות, קומוניסטיות וקתוליות המצביעות על שורש עגום משותף. אך עם זאת מציעה העבודה גאולה לגבי האופן בו אנו יכולים בזמן הווה לנהוג בעבר. אחת הפרשנויות לתחיית המתים היא שהיא התרחשה ב- 1948, השנה בה קמה מדינת ישראל. לאחר השואה, היהודים ששרדו את המחנות, רבים מהם לא יותר מ”עצמות יבשות”, לאחר שאיבדו את כל רכושם, משפחתם ותקוותם, הצליחו לשקם עצמם ולסייע בהקמת מדינת ישראל.

From Chosen curotorial text:

In her work Mary Koszmary, Yael Bartana is joined by Slawomir Sierakowski, the intellectual leader of the new left in Poland, who co-wrote a text together with another leftist activist, Kinga Dunin, at Bartana’s request. In the text he is described reciting before an empty stadium, inviting 3,300,000 Jews to come back to Poland. The fluent speech invokes the dead, as it is not clear who should come back, the dead or their desendants. The text itself is rife with antisemitic, Communist and Catholic tokens pointing to a common bleak root. Yet this work suggests a kind of redemption in the way we, in the present, can relate to the past. One interpretation of the ressurection claims that it already happened in 1948, the year in which the establishment of the State of Israel was declared. After the Holocaust, the surviving Jews from the death camps and the crematoriums, many of them barely more than “dry bones”, having lost all their possessions, families and hope, were the people that arrived in the land of Israel, managed to rehabilitate themselves, and helped in the foundation of the Israeli State after two thousand years in the Diaspora. 
According to Maimonides, ressurection is the last of the thirteen principles of faith, a doctrine every believing Jew is commited to. 

 

תערוכות ופרויקטים (2001-2022)
ארכיונים

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

מארי קושמארי

בעבודה מארי קושמארי חוברת יעל ברתנא לסלבומיר סירקובסקי, המנהיג האינטלקטואלי של השמאל החדש בפולין, אשר כותב טקסט לבקשתה של ברתנא יחד עם פעילת שמאל נוספת, קינגה דונין. בטקסט, אותו הוא מקריא מול איצטדיון ריק מאדם, הוא מזמין 3,300,000 יהודים לחזור חזרה לפולין. הנאום הרהוט מעלה באוב את המתים. אין זה ברור מי בדיוק צריך לחזור, המתים או צאצאיהם. הטקסט משובץ באמירות אנטישמיות, קומוניסטיות וקתוליות המצביעות על שורש עגום משותף. אך עם זאת מציעה העבודה גאולה לגבי האופן בו אנו יכולים בזמן הווה לנהוג בעבר. אחת הפרשנויות לתחיית המתים היא שהיא התרחשה ב- 1948, השנה בה קמה מדינת ישראל. לאחר השואה, היהודים ששרדו את המחנות, רבים מהם לא יותר מ”עצמות יבשות”, לאחר שאיבדו את כל רכושם, משפחתם ותקוותם, הצליחו לשקם עצמם ולסייע בהקמת מדינת ישראל.

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס