קולקטיב "הקבורים בחיים", אשר נוסד בידי הסופר והאמן מקסים קומר-מישקין (1978–2011), היה חוג אינטימי וסגור של אמנים צעירים, שחקנים, מוסיקאים וסופרים יוצאי ברה"מ-לשעבר, אשר פעל בישראל בעשור הראשון למאה הנוכחית. "הקבורים בחיים", כפי ששמם מרמז, תפשו עצמם כזומבים תרבותיים. הם פעלו מתוך נטישת התרבות הרוסית ועל רקע ניכור נחרץ מן התרבות הישראלית שסבבה אותם, ואשר ביחס אליה חשו עליונות אינהרנטית. לצד זאת חוו גם את הקושי העצום ואת חוסר הביטחון המערער שעורר בידודם התרבותי. הם ראו עצמם כממשיכי דרך הקיום האוטונומי, הפרטי ומשולל ההכרה הציבורית שאפיין קבוצות אוונגארד רוסיות דוגמת אובריו בשנות השלושים של המאה העשרים והחוג המוסקבאי של שנות השישים והשבעים. "הקבורים בחיים" יצרו עבודות וידיאו שונות, אשר הוצגו לרוב במסגרות פנימיות וסגורות בלבד. עבודות אלה גילמו בעיקרו של דבר את עקרונות היסוד שהוגדרו במניפסט הקולקטיב, והתעסקו בהיסטוריה ומוות, בכישוף וביחסי שוליים ומרכז. כעת, לראשונה, מוצגות עבודות אלה בפומבי לציבור הישראלי.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
