2013 | וידיאו
את בניין הבורסה של שיקגו תכנן לואיס סאליבן, מאבות המודרניזם האדריכלי בארצות הברית. הבניין בן 13 הקומות נבנה ב-1893 ונחשב ליצירת מופת אדריכלית. בשנת 1972 נהרס כדי לפנות מקום לבניינים חדשים.[1]את קשת הטרה קוטה שעמדה בחזיתו רכש (באמצעות תרומה) המכון לאמנות של שיקגו, וב-1977 היא הוצבה בפינה הצפון-מזרחית של המוזיאון. כעת אינה מובילה עוד לתוך בניין, אלא לכביש ראשי – אך כשניצבים לידה קל להתבלבל ולחשוב שזהו המקום שבו עמד בניין הבורסה עצמו, וכי לפנינו פעולת שימור.
עבודת הווידיאו של אור מנירום מתחילה כסיור אדריכלי מודרך בין גורדי השחקים של שיקגו, אחת האטרקציות התיירותיות הנפוצות באזור, אשר מגיע למבנה הקשת. בסיפור המעשייה הזה, הקשת שתכליתה המקורית אבדה לה הופכת לדבר אחר לגמרי. החלל המדומיין של בניין הבורסה עובר עם הקשת למיקומה החדש. הקשת מנותקת מהקשרה המקורי, אך לרוחות הרפאים של בניין הבורסה השפעה מאגית על סביבתן החדשה. תערובת של גשם, אוויר וזמן עושה את אבני הטרה קוטה ואת מדרכת הבטון רכות ונוזליות. היא מייצרת תגובה כימית של המרה – שער לסוג שונה של חליפין. השער אינו מוביל כעת לחדר עסקאות, שכסף מחליף בו ידיים, אלא לחילופין של זמן בבטון. הקשת הופכת לעיגול מלא שאין אנו יכולים לעבור בו. מנירום, כמספרת מעשייה, לוקחת אובייקטים, מייצרת להם הקשרים חדשים ובכך משנה את האפקט שלהם.
[1] מרכז העיר שיקגו, מקום הולדתו של גורד השחקים הראשון, משנה ומותח את פניו חדשות לבקרים. גורדי שחקים ותיקים מפנים את מקומם לחדשים במחזוריות קבועה. עדות לשינויים הדרמטיים שעברו על העיר ניתן למצוא בייצוג הקולנועי שלה, החל במרדף המכוניות המונומנטלי של "האחים בלוז" (1980) וכלה ב"אביר האפל" (2008).
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
