כמו אגדה, סיפורינו מתחיל במעבה יער אפוף מסתורין, בו העצים זועקים אסתר! אך לא אגדה רעיי, בשולי העיר חדרה, בביצת עטה, ארונות שבורים, דיקטים מלוכלכים, תריסים ישנים – כל הזבל שהושלך ביער משמש מצע לשירי אהבה לאסתר. יער איקליפטוסים שלם זועק "אסתר אוֹהַבֵךְ"
בצבעי אדום-שחור. יותר מעשרים מכתבי אהבה מעונים מבקשים, מתרים, דורשים, (אפילו מאיימים), קוראים נואשות לאסתר שתתרצה - אובססיה של אלמוני החותם בשם אורי.
הסרט מכניס את הצופה אל לב האווירה המתוחה במקום הרווי בנוכחות המסתורית של הכותב האלמוני, דרך קריאת השירים על רקע ההתרחשויות השונות ביער, הטעונות במיתוסים של ראשית ההתיישבות וייבוש הביצות (כפי שהוזכרו גם באידיליה "ביער בחדרה" מאת דוד שמעוני).
דמותו של הכותב "מרחפת" ביער, כאשר הצופה מוכנס לנעליו של אורי, העוקב אחרי שלוש נשים המסתובבות במקדש האהבה/סטייה שהוא יצר.
הסרט מציג לסירוגין שלוש אופציות לזהותה של אסתר, הומלסית מבוגרת, פרוצה צעירה ורועה בדואית המשתלבות ומתחלפות זו בזו.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
