נגישות
menu      
שרף אורנים
תאריך פתיחה
12/03/2022
תאריך סגירה
אוצרים.ות
עוזר.ת אוצר.ת
טקסט
מעצב התערוכה
מעצב גרפי
הפקה
לינקים
מידע נוסף
עבודות
פרסומים
אירועים
פרויקטים
פריטים קשורים
עוד תגיות
תוכן קשור

שרף אורנים / אוצרת נגה רוזמן

אמנים: ארז אוזן ותמר אוסטרהוף

יערות אורנים נפוצים מאוד בארץ ישראל. אלה יערות מלאכותיים בהם נשתלו עצי אורן שהובאו מאירופה ואינם מתאימים למדינה שבמהותה היא מדברית. יש סיבות אקולוגיות ואסתטיות לנטיעת עצי האורן בשטחי הארץ, בכל זאת נטיעת העצים האירופיים בסביבה אקלימית זו היא כמעט מקרית ומנותקת. יש בזה התעלמות מהקרקע ומהמציאות המקומית, וכיסוי בתפאורה שאינה שייכת לכאן, ומנסה ליצור מציאות אחרת. 

הטבע בישראל, בין אם מדובר על מרחבי מדבר צהובים או יערות ירוקים, מהווה בסיס תרבותי ומסורתי בחברה. מפגשים חברתיים ומשפחתיים בטבע הם בילוי מועדף על ישראלים רבים, בימות הקיץ החמים, בחופשים או בחגים כאשר הם פוקדים את שטחי קק"ל. "על האש" ביום העצמאות או הפיקניק בשבת בבוקר הם מפגן של ישראליות הטומן בחובו מעבר לקבב שרוף ובירה בגיגית קרח.

בחלל הפרויקט משתלבות זו בזו שתי נקודות מבט שונות אודות סצנת הפיקניק. ארז אוזן, צייר שגדל במושב ומתוגרר היום בקיבוץ, משתמש בטבע הישראלי כמושא להתבוננות ותיעוד. כיום הוא בעל משפחה, מכיר היטב את "נוהל השבת" בטבע ורואה בו צורה חשובה בבילוי המשפחתי. החיבור לפראי ולחופש הקיימים בו, הניסיון למצוא שקט ורוגע פנימי, הם שמנכיחים את הצורך ביציאה למרחב. העובדה שהרבה מהיערות בישראל אינם סבוכים או טבעיים, אינה משנה את תפיסתו לגבי חווית הבילוי בטבע. ציור הקיר מתאר יער אורנים ישראלי, דליל וצבעוני, המאפשר לאור השמש לחדור דרכו. בתוך היער נמצאת משפחה בזמן בילוי, הדמויות מופיעות ברקע והיער עוטף אותן. הצבעוניות כמו מתחפשת ליער, בדיוק כמו שעצי האורן מתחפשים להיות חלק מהטבע הארץ ישראלי.

לצד ציורי הקיר, האובייקטים שתמר אוסטרהוף יוצרת מקבלים משמעות אחרת בחווית הפיקניק. תמר היא אמנית רב תחומית אשר גדלה בקיבוץ עם אמא בלבד. בילוים משפחתיים מסוג זה מעולם לא היו חלק מהחוויה שלה ובמובן מסויים הם נשארו זרים ומרוחקים עבורה, בו בזמן שהם נותרים מושא לתשוקה. תמר מייצרת אובייקטים שהם תפאורה שדרושה לכל בילוי משפחתי ביער, אבל אלו משובשים וחורגים מתפקודם הרגיל. החפצים הללו כאילו נלקחו מהמשפחה או נעזבו על ידה. הם חסרי שימוש, מובטלים. זהו סט לבילוי משפחתי ביער כפי שמדמיינת אותו האמנית. האידיאלציה שהדימוים האלו נושאים בתרבות הישראלית קשה לעיכול, והאמנית שלא מכירה בחוויתה אותם, משחזרת את צורתם מתוך הפנטזיה והאתוס. 

האובייקטים מאפשרים לציורי הקיר להיות חלק מאותו הסט, ולהפך. העבודות מכילות האחת את השניה ויוצרות מציאות בה לא צריך להעמיד פנים. השמחה והמשפחתיות מתקיימות לצד האפלוליות והשבר של החוויה. 


 

קרא עוד...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

שרף אורנים

שרף אורנים / אוצרת נגה רוזמן

אמנים: ארז אוזן ותמר אוסטרהוף

יערות אורנים נפוצים מאוד בארץ ישראל. אלה יערות מלאכותיים בהם נשתלו עצי אורן שהובאו מאירופה ואינם מתאימים למדינה שבמהותה היא מדברית. יש סיבות אקולוגיות ואסתטיות לנטיעת עצי האורן בשטחי הארץ, בכל זאת נטיעת העצים האירופיים בסביבה אקלימית זו היא כמעט מקרית ומנותקת. יש בזה התעלמות מהקרקע ומהמציאות המקומית, וכיסוי בתפאורה שאינה שייכת לכאן, ומנסה ליצור מציאות אחרת. 

הטבע בישראל, בין אם מדובר על מרחבי מדבר צהובים או יערות ירוקים, מהווה בסיס תרבותי ומסורתי בחברה. מפגשים חברתיים ומשפחתיים בטבע הם בילוי מועדף על ישראלים רבים, בימות הקיץ החמים, בחופשים או בחגים כאשר הם פוקדים את שטחי קק"ל. "על האש" ביום העצמאות או הפיקניק בשבת בבוקר הם מפגן של ישראליות הטומן בחובו מעבר לקבב שרוף ובירה בגיגית קרח.

בחלל הפרויקט משתלבות זו בזו שתי נקודות מבט שונות אודות סצנת הפיקניק. ארז אוזן, צייר שגדל במושב ומתוגרר היום בקיבוץ, משתמש בטבע הישראלי כמושא להתבוננות ותיעוד. כיום הוא בעל משפחה, מכיר היטב את "נוהל השבת" בטבע ורואה בו צורה חשובה בבילוי המשפחתי. החיבור לפראי ולחופש הקיימים בו, הניסיון למצוא שקט ורוגע פנימי, הם שמנכיחים את הצורך ביציאה למרחב. העובדה שהרבה מהיערות בישראל אינם סבוכים או טבעיים, אינה משנה את תפיסתו לגבי חווית הבילוי בטבע. ציור הקיר מתאר יער אורנים ישראלי, דליל וצבעוני, המאפשר לאור השמש לחדור דרכו. בתוך היער נמצאת משפחה בזמן בילוי, הדמויות מופיעות ברקע והיער עוטף אותן. הצבעוניות כמו מתחפשת ליער, בדיוק כמו שעצי האורן מתחפשים להיות חלק מהטבע הארץ ישראלי.

לצד ציורי הקיר, האובייקטים שתמר אוסטרהוף יוצרת מקבלים משמעות אחרת בחווית הפיקניק. תמר היא אמנית רב תחומית אשר גדלה בקיבוץ עם אמא בלבד. בילוים משפחתיים מסוג זה מעולם לא היו חלק מהחוויה שלה ובמובן מסויים הם נשארו זרים ומרוחקים עבורה, בו בזמן שהם נותרים מושא לתשוקה. תמר מייצרת אובייקטים שהם תפאורה שדרושה לכל בילוי משפחתי ביער, אבל אלו משובשים וחורגים מתפקודם הרגיל. החפצים הללו כאילו נלקחו מהמשפחה או נעזבו על ידה. הם חסרי שימוש, מובטלים. זהו סט לבילוי משפחתי ביער כפי שמדמיינת אותו האמנית. האידיאלציה שהדימוים האלו נושאים בתרבות הישראלית קשה לעיכול, והאמנית שלא מכירה בחוויתה אותם, משחזרת את צורתם מתוך הפנטזיה והאתוס. 

האובייקטים מאפשרים לציורי הקיר להיות חלק מאותו הסט, ולהפך. העבודות מכילות האחת את השניה ויוצרות מציאות בה לא צריך להעמיד פנים. השמחה והמשפחתיות מתקיימות לצד האפלוליות והשבר של החוויה.