עבודת האנימציה Hebron: Create a House, Create a Family, מתכתבת עם משחקי מחשב המאפשרים לברוא משפחות ומהלכי חיים וירטואליים. בעבודה מסופר סיפור רצח המבוסס על הסיפור ההיסטורי של מאורעות תרפ"ט . במאורעות נרצח אבי סבי, אחד משלושת הרבנים הספרדים, ובאותו אירוע ניצלה סבתי ודודתי בת השנתיים על ידי מכר ערבי . השימוש בשפה של אנימציה ועיצוב בתוכנות דיגיטאליות נבחרה כטקטיקה פוסט מודרנית של הזרה ו"הרחקת עדות" מהאירועים הטעונים. עיצוב הדמויות באנימציה תלת ממדית מבקש לחדד גם נושאים הקשורים בתבניות חשיבה סטריאוטיפיות (ייצוג הערבי האחר מול ייצוג היהודי .הסיפור האוטוביוגראפי מקבל תפנית דרך השימוש בבחירה ובאפשרויות של המחשב כדי לדבר על היכולת המוגבלת לספר סיפור היסטורי לכיד המחויב לאמת אחת. .משחק המחשב נותן תחושה של שליטה של השחקן ויכולת בחירה ותכנון של אירועים היסטוריים ושל צמתים בחיים. דרך הפרקטיקה של עלילה מפוצלת נשאלות שאלות לגבי כתיבת ההיסטוריה וכיצד היא מונעת על ידי כוחות פוליטיים ומשקפת יחסי כוח, מי כותב את ההיסטוריה, מי דובר בשם מי ועוד. הסרט מנסה לשקף מורכבות פוליטית ואנושית(זיכרון פרטי שמנוכס לצרכים לאומיים ופוליטיים על ידי מתיישבי היישוב החדש בחברון) ומטפל בנושאים הכבדים כמו: טראומה, נוסטלגיה וזיכרון בדרך של הומור ואירוניה. הסצנות והדמויות בעבודת הוידיאו מעוצבות בשפה חזותית של משחקי מחשב וירטואליים בהם המשתמש, יוצר דמויות בעלות תכונות אופי ומראה (כמו בהנדסה גנטית), ומפעיל אותן במרחב הוירטואלי.(ראה הדמיה במשחק המחשב "סימס"). הדמויות, המאופיינות בפעילות מוגברת, מוקצנת, סכימטית ורובוטית, כאילו מופעלות על ידי שחקן מחשב דמיוני בעודף פעלתנות ושפה מחשבית, חוקרת את יכולתנו כצופים לקרוא מציאות על ידי סימנים ומחוות של שפת גוף וכן בודקת את אוסף התנועות כעוד שפה והאפשרות להעברת מידע בעידן של מדיה ותרבות דיגיטאלית

תערוכות ופרויקטים (2001-2022)
ארכיונים

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

Hebron: Create a House, Create a Family

 

עבודת האנימציה Hebron: Create a House, Create a Family, מתכתבת עם משחקי מחשב המאפשרים לברוא משפחות ומהלכי חיים וירטואליים. בעבודה מסופר סיפור רצח המבוסס על הסיפור ההיסטורי של מאורעות תרפ"ט . במאורעות נרצח אבי סבי, אחד משלושת הרבנים הספרדים, ובאותו אירוע ניצלה סבתי ודודתי בת השנתיים על ידי מכר ערבי . השימוש בשפה של אנימציה ועיצוב בתוכנות דיגיטאליות נבחרה כטקטיקה פוסט מודרנית של הזרה ו"הרחקת עדות" מהאירועים הטעונים. עיצוב הדמויות באנימציה תלת ממדית מבקש לחדד גם נושאים הקשורים בתבניות חשיבה סטריאוטיפיות (ייצוג הערבי האחר מול ייצוג היהודי .הסיפור האוטוביוגראפי מקבל תפנית דרך השימוש בבחירה ובאפשרויות של המחשב כדי לדבר על היכולת המוגבלת לספר סיפור היסטורי לכיד המחויב לאמת אחת. .משחק המחשב נותן תחושה של שליטה של השחקן ויכולת בחירה ותכנון של אירועים היסטוריים ושל צמתים בחיים. דרך הפרקטיקה של עלילה מפוצלת נשאלות שאלות לגבי כתיבת ההיסטוריה וכיצד היא מונעת על ידי כוחות פוליטיים ומשקפת יחסי כוח, מי כותב את ההיסטוריה, מי דובר בשם מי ועוד. הסרט מנסה לשקף מורכבות פוליטית ואנושית(זיכרון פרטי שמנוכס לצרכים לאומיים ופוליטיים על ידי מתיישבי היישוב החדש בחברון) ומטפל בנושאים הכבדים כמו: טראומה, נוסטלגיה וזיכרון בדרך של הומור ואירוניה. הסצנות והדמויות בעבודת הוידיאו מעוצבות בשפה חזותית של משחקי מחשב וירטואליים בהם המשתמש, יוצר דמויות בעלות תכונות אופי ומראה (כמו בהנדסה גנטית), ומפעיל אותן במרחב הוירטואלי.(ראה הדמיה במשחק המחשב "סימס"). הדמויות, המאופיינות בפעילות מוגברת, מוקצנת, סכימטית ורובוטית, כאילו מופעלות על ידי שחקן מחשב דמיוני בעודף פעלתנות ושפה מחשבית, חוקרת את יכולתנו כצופים לקרוא מציאות על ידי סימנים ומחוות של שפת גוף וכן בודקת את אוסף התנועות כעוד שפה והאפשרות להעברת מידע בעידן של מדיה ותרבות דיגיטאלית

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס