נגישות
menu      
אודות המרכז
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
חינוך וקהילה
ארכיונים
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח
הרשימות שלי
הרשימות שלי
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
פרשת מים
תאריך פתיחה
23/10/2021
תאריך סגירה
עוזר.ת אוצר.ת
טקסט
מעצב התערוכה
מעצב גרפי
תמיכות וקרדיטים נוספים

התערוכה הופקה בתמיכת מכון גתה ישראל

לינקים
מידע נוסף
עבודות
פרסומים
אירועים
פרויקטים
פריטים קשורים

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם. 

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי־כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב.

תערוכה שעוסקת במים מזמנת חזרה אל בראשית, אל רגע של בריאה, אל תמצית הקיום. היא מעלה שאלות על הבחנות בין חומר לרוח, בין גבוה לנמוך, בין האדם לטבע. ולא במקרה בלב המחשבה הדיכוטומית הזו נמצא מיתוס הבריאה המונותיאיסטי, שהחברה המערבית מאורגנת על־פיו. הכל התחיל ממים, וההבחנה בינם לבין השאר אפשרה את עצם מעשה הבריאה. אולם המחשבה על מים אינה חייבת לייצר הפרדות. אם חושבים על מים מבעד לתפיסה ההוליסטית, המזרחית בעיקרה, הם חלק ממערך היסודות המרכיבים את עולם התופעות כולו. כמו צבעי היסוד, שכל שאר צבעי הפלטה מורכבים מהם, כך גם יסודות הטבע נמצאים בכל ומשפיעים יחדיו על כל פן בקיום הארצי: הפיזי, החברתי, הכלכלי וכמובן הפוליטי. הפרת האיזון בין היסודות מחוללת תגובת שרשרת שהשלכותיה קשות.

משבר האקלים, כהפרה בוטה של האיזון הזה, מביא איתו תופעות קיצון של כל היסודות: האדמה רועדת, האש משתלחת, האוויר מזדהם, הטמפרטורה עולה והמים, המים עולים על גדותיהם באזורים מסוימים ונעלמים לחלוטין באחרים. 

המים אינם רק החומר המקיים את כל החיים על פני הכדור, הם גם נושאים את המטען התרבותי של החיים האנושיים. יש להם ערך סחיר – כמי שתייה, ככוח ייצור, כמטבע חליפין, כייצוג סימבולי. הם נושאים את הסחורות של העולם הגלובלי, ובכך מאפשרים את תנועתו המתמדת. הם נושאים את חטאינו כלפי הטבע, הם העונש והם הגמול. הם נמצאים בכל מוצר, בכל ייצור, בכל צמח. הם רשת העורקים והוורידים של העולם. כשקרחון נמס בקוטב הצפוני, מי הים התיכון עולים. כשנפט נשפך לחופי קנדה, הדייגים בבנגלדש ניזוקים.

רשת הזנה גלובלית זו פוגשת שוב את יד האדם בנסיונו העיקש לייצר הפרדות בין טריטוריות, בין עמים ולאומים. אבל מים חוצים גבולות. 263 אגמים ונחלים בעולם עוברים ביותר ממדינה אחת ומכסים כמחצית משטחו של כדור הארץ. כ־300 אקוויפרים חוצים יותר מגבול אחד ומשמשים מי שתייה לכשני ביליון אנשים בעולם. למים אין עניין בלאומיות, אין להם עניין באידיאולוגיה, לא ממש אכפת להם אם במעלה הנהר יושבים אתיופים ובמורדו מצרים, הם בתנועה מתמדת, וכשהם פוגשים מעצור, כמו סכר, הם מחלחלים או עולים על גדותיהם, מוצאים ערוצים עוקפים או פשוט מתאדים. המפגש בין רצונו העיקש של האדם לשלוט בטבע ובין כוחם של המים לנוע מייצר שלל קונפליקטים, אך הוא גם המנוע לחיבורים, פשרות ושיתופי פעולה.

שלל מטפורות מלוות את המחשבה על מים: מים זורמים, מים עומדים, מים רעים, מים מזוהמים, מים חיים, מתחת למים, מעל המים, מי מריבה, מקור החיים, מים צלולים, מים סוערים. המים נמצאים בכל, הם החומר כשלעצמו, ולכן נוכחותם המוגברת בשפה, בעולם הייצוג, באקט התיווך. 

תערוכה זו אינה התערוכה היחידה העוסקת במים. אנחנו בעיצומו של שיטפון. בארץ ובעולם, מוסדות אמנות בשיתוף עם ארגוני סביבה ואמנים עצמאיים – כולם נענים לצו השעה ומנסים לתת פשר וייצוג לנבואות המאיימות על קטסטרופה אקלימית, תוך התחברות מחדש לנוזל החיים. ואכן, בימים שבהם שאלת עתידם של המים, ומכאן של האנושות, היא קונקרטית וממשית, ליציאה למסע בעקבות המים נוספת אקטואליות מבהילה. בין הדחיפות להציף את הנושא ולתווך אותו לקהל כמעשה אסתטי, חינוכי ופוליטי לבין ההשתהות אל מול החומר על שלל הקשריו ותנודותיו מתמקמת התערוכה "פרשת מים". 

נקודת המוצא לתערוכה היא מהלך לימודי של קבוצה שחקרה את רשת ההקשרים הפוליטית, החברתית והאקולוגית המקומית של המים. העבודה הקבוצתית היא חלק ממתודת פעולה מתמשכת במרכז לאמנות דיגיטלית, שבמסגרתה ידע קולקטיבי מתהווה מתוך תהליך הכולל מפגשים עם מומחים, סיורים בעולם הממשי וסיורים במרחב הווירטואלי. תחומי הידע השונים שחקרנו – האקולוגיים, ההיסטוריים, הכלכליים, התכנוניים והתרבותיים – עברו התכה ועיבוד, והם מקבלים ביטוי בעבודות המוצגות בתערוכה. התערוכה יוצאת מתוך המפגש הפרטי והאינטימי עם מים, ונעה בין מבעים ופרשנויות שונים, מקומיים, אזוריים ובינלאומיים. 

"פרשת מים" מתקיימת במסגרת שיתוף פעולה מתמשך עם מכון גתה וכחלק מפרויקט רחב היקף ואזורי של אטלס מחקרי-אמנותי ואינטראקטיבי על אודות הים התיכון. 

אטלס לנוזליות ים־תיכונית – Atlas of Mediterranean Liquidity – הוא פלטפורמה דיגיטלית ובה מפות שנקודת המוצא שלהן היא ייצוג מחקרי־אמנותי של פרספקטיבות שונות הקשורות במים. האטלס מאפשר ריבוי של מבטים וייצוגים הדרים תחת גג אחד, ללא הייררכיה. המים, שלעתים קרובות עומדים בלב סכסוכים, דורשים פלטפורמה גמישה ונזילה, המאפשרת לריבוי הקולות לקבל ביטוי. האטלס מזמין מרכזי אמנות מאגן הים התיכון לפתח מפות רב־תחומיות בנושאים לוקאליים ואזוריים הקשורים למשבר האקלים, לתרבות, לפולקלור, לכלכלה, לגיאוגרפיה ולפוליטיקה, במטרה להעמיק את הידע, שימת הלב והמבט בשאלות הבוערות על אודות המים. נכון להיום האטלס כולל שלוש מפות מקוריות, שאליהן יצטרפו בשנים הקרובות מפות נוספות מהשותפים השונים מסביב לים התיכון.

קרא עוד...
T
כתוב משהו בנושא זה?...
שליחה באמצעות Ctrl+Enter
פרסם
בטל
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון(צפייה)
קטגוריה...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
הרשימות שלי
אמן אורח
הרשימות שלי

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

פרשת מים

התערוכה הופקה בתמיכת מכון גתה ישראל

א בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם. 

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל־מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי־כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב.

תערוכה שעוסקת במים מזמנת חזרה אל בראשית, אל רגע של בריאה, אל תמצית הקיום. היא מעלה שאלות על הבחנות בין חומר לרוח, בין גבוה לנמוך, בין האדם לטבע. ולא במקרה בלב המחשבה הדיכוטומית הזו נמצא מיתוס הבריאה המונותיאיסטי, שהחברה המערבית מאורגנת על־פיו. הכל התחיל ממים, וההבחנה בינם לבין השאר אפשרה את עצם מעשה הבריאה. אולם המחשבה על מים אינה חייבת לייצר הפרדות. אם חושבים על מים מבעד לתפיסה ההוליסטית, המזרחית בעיקרה, הם חלק ממערך היסודות המרכיבים את עולם התופעות כולו. כמו צבעי היסוד, שכל שאר צבעי הפלטה מורכבים מהם, כך גם יסודות הטבע נמצאים בכל ומשפיעים יחדיו על כל פן בקיום הארצי: הפיזי, החברתי, הכלכלי וכמובן הפוליטי. הפרת האיזון בין היסודות מחוללת תגובת שרשרת שהשלכותיה קשות.

משבר האקלים, כהפרה בוטה של האיזון הזה, מביא איתו תופעות קיצון של כל היסודות: האדמה רועדת, האש משתלחת, האוויר מזדהם, הטמפרטורה עולה והמים, המים עולים על גדותיהם באזורים מסוימים ונעלמים לחלוטין באחרים. 

המים אינם רק החומר המקיים את כל החיים על פני הכדור, הם גם נושאים את המטען התרבותי של החיים האנושיים. יש להם ערך סחיר – כמי שתייה, ככוח ייצור, כמטבע חליפין, כייצוג סימבולי. הם נושאים את הסחורות של העולם הגלובלי, ובכך מאפשרים את תנועתו המתמדת. הם נושאים את חטאינו כלפי הטבע, הם העונש והם הגמול. הם נמצאים בכל מוצר, בכל ייצור, בכל צמח. הם רשת העורקים והוורידים של העולם. כשקרחון נמס בקוטב הצפוני, מי הים התיכון עולים. כשנפט נשפך לחופי קנדה, הדייגים בבנגלדש ניזוקים.

רשת הזנה גלובלית זו פוגשת שוב את יד האדם בנסיונו העיקש לייצר הפרדות בין טריטוריות, בין עמים ולאומים. אבל מים חוצים גבולות. 263 אגמים ונחלים בעולם עוברים ביותר ממדינה אחת ומכסים כמחצית משטחו של כדור הארץ. כ־300 אקוויפרים חוצים יותר מגבול אחד ומשמשים מי שתייה לכשני ביליון אנשים בעולם. למים אין עניין בלאומיות, אין להם עניין באידיאולוגיה, לא ממש אכפת להם אם במעלה הנהר יושבים אתיופים ובמורדו מצרים, הם בתנועה מתמדת, וכשהם פוגשים מעצור, כמו סכר, הם מחלחלים או עולים על גדותיהם, מוצאים ערוצים עוקפים או פשוט מתאדים. המפגש בין רצונו העיקש של האדם לשלוט בטבע ובין כוחם של המים לנוע מייצר שלל קונפליקטים, אך הוא גם המנוע לחיבורים, פשרות ושיתופי פעולה.

שלל מטפורות מלוות את המחשבה על מים: מים זורמים, מים עומדים, מים רעים, מים מזוהמים, מים חיים, מתחת למים, מעל המים, מי מריבה, מקור החיים, מים צלולים, מים סוערים. המים נמצאים בכל, הם החומר כשלעצמו, ולכן נוכחותם המוגברת בשפה, בעולם הייצוג, באקט התיווך. 

תערוכה זו אינה התערוכה היחידה העוסקת במים. אנחנו בעיצומו של שיטפון. בארץ ובעולם, מוסדות אמנות בשיתוף עם ארגוני סביבה ואמנים עצמאיים – כולם נענים לצו השעה ומנסים לתת פשר וייצוג לנבואות המאיימות על קטסטרופה אקלימית, תוך התחברות מחדש לנוזל החיים. ואכן, בימים שבהם שאלת עתידם של המים, ומכאן של האנושות, היא קונקרטית וממשית, ליציאה למסע בעקבות המים נוספת אקטואליות מבהילה. בין הדחיפות להציף את הנושא ולתווך אותו לקהל כמעשה אסתטי, חינוכי ופוליטי לבין ההשתהות אל מול החומר על שלל הקשריו ותנודותיו מתמקמת התערוכה "פרשת מים". 

נקודת המוצא לתערוכה היא מהלך לימודי של קבוצה שחקרה את רשת ההקשרים הפוליטית, החברתית והאקולוגית המקומית של המים. העבודה הקבוצתית היא חלק ממתודת פעולה מתמשכת במרכז לאמנות דיגיטלית, שבמסגרתה ידע קולקטיבי מתהווה מתוך תהליך הכולל מפגשים עם מומחים, סיורים בעולם הממשי וסיורים במרחב הווירטואלי. תחומי הידע השונים שחקרנו – האקולוגיים, ההיסטוריים, הכלכליים, התכנוניים והתרבותיים – עברו התכה ועיבוד, והם מקבלים ביטוי בעבודות המוצגות בתערוכה. התערוכה יוצאת מתוך המפגש הפרטי והאינטימי עם מים, ונעה בין מבעים ופרשנויות שונים, מקומיים, אזוריים ובינלאומיים. 

"פרשת מים" מתקיימת במסגרת שיתוף פעולה מתמשך עם מכון גתה וכחלק מפרויקט רחב היקף ואזורי של אטלס מחקרי-אמנותי ואינטראקטיבי על אודות הים התיכון. 

אטלס לנוזליות ים־תיכונית – Atlas of Mediterranean Liquidity – הוא פלטפורמה דיגיטלית ובה מפות שנקודת המוצא שלהן היא ייצוג מחקרי־אמנותי של פרספקטיבות שונות הקשורות במים. האטלס מאפשר ריבוי של מבטים וייצוגים הדרים תחת גג אחד, ללא הייררכיה. המים, שלעתים קרובות עומדים בלב סכסוכים, דורשים פלטפורמה גמישה ונזילה, המאפשרת לריבוי הקולות לקבל ביטוי. האטלס מזמין מרכזי אמנות מאגן הים התיכון לפתח מפות רב־תחומיות בנושאים לוקאליים ואזוריים הקשורים למשבר האקלים, לתרבות, לפולקלור, לכלכלה, לגיאוגרפיה ולפוליטיקה, במטרה להעמיק את הידע, שימת הלב והמבט בשאלות הבוערות על אודות המים. נכון להיום האטלס כולל שלוש מפות מקוריות, שאליהן יצטרפו בשנים הקרובות מפות נוספות מהשותפים השונים מסביב לים התיכון.

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

תזמורת החריקות מארחת את המלחינה אנאה לוקווד