גוף, והגבלת תנועה
הערות על 8 מ"מ. עבודות משנות ה -70
תמר גטר
העבודות שנעשו בסרט 8 מ"מ הועברו דיגיטאליזציה כעבור עשרות שנים. האיכות הנמוכה הייתה שם מההתחלה. עבודות אלה מבוססות על טייק אחד, ובכך מאחדות את זמן הפעילויות המתבצעות עם זמן הצילום. זה היה הרעיון האמנותי הכללי של אותה תקופה. הייתי אז בשנות העשרה, בשלבים מוקדמים מאוד של עיצוב השפה הפואטית שלי. מושגי הקולנוע החומרי ואמנות הגוף מאמצע שנות השבעים השפיעו על יצירות אלה, במיוחד ביחס למילולי ולעובדתי. הדמויות המבצעות ומסייעות ביצירות אלו הן עמיתים מתקופה זו: אפרת נתן, מיכל נאמן, יאיר ואלון גרבוז והמלחין אריה שפירא. המצלמה הייתה של רפי לביא, והבקתה שלו בחורשת התפוזים ברמת-גן הייתה מקום העריכה.
הנושא המרכזי בעבודות אלה הוא הגוף ומגבלה שמוטלת על תנועתו. נושא זה שב ומטופל בעבודתי לאורך השנים הבאות. ב"גולם" זהו הניסיון לרשום על משטח ניצב מעגל מדויק בלא עזרת מכשירים. ב"גג" על הדמות להתקדם בישיבה תוך כדי השענות על כפות הידיים על קצה גג בגובה 6 מ'. כובע החרוט שלראשה מחצין בקשת רחבה את הקשת הקטנה, הפנימית והנסתרת,של טלטלת הגוף המתקדם על מעקה הגג. ב"כפיפה" הדמות עסוקה בחיפוש חפצים דרושים בטווח יד (ספר, מילון, מכשירי כתיבה, נייר) מבלי לשנות את מיקומה על המיטה. גם כאן לכובע החרוט תפקיד מעצים ברישום התנועה הזעירה בחלל הפריים. ב"קוזו אוקאמוטו ראש דלעת" לבושה הדמות בתלבושת פלסטיק נוקשה המונע ממנה לבצע כהלכה פעולות כמו בעיטה מדויקת בכדור או תיפוף בקצב. גם ב"סל-לחם-עיתון" עומדים הגוף ומגבלת התנועה במרכז: בת-שבע גטר, קיצרת נשימה ובעלת כתף שמוטה, נאבקת במעלה הרחוב עם סל קניות כבד, כיכר לחם ועיתון שאותם היא מעבירה מיד ליד בין עצירה לעצירה כשהיא מנסה להסדיר את נשימתה. המצלמה נעה אחריה במרחק קבוע, עוצרת איתה ונעה איתה כאשר היא מחדשת את תנועתה.
https://www.tamargetter.com/works-by-year-early-video-works-1974-5
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
