בעבודה A Slow Walk for Longplayer, חצה אוהד פישוף את גשר לונדון ביום הארוך ביותר בשנת 2005. הפעולה החלה בשעות הבוקר העמוסות וארכה תשע שעות, ארבעים ושלוש דקות ועשרים וחמש שניות. ההליכה יוצרת הנגדה קיצונית בין העיר והאלמנטים המואצים בה – מכוניות, אנשים, מטוסים, רכבות וכו’ – לבין הגוף המאט. במקום טכניקות צילומיות המאפשרות האטה לצורך התבוננות בפרטים, כפי שמקובל בצילומי וידיאו מדעיים, הגוף עצמו מבצע את ההאטה בתוך המרחב שבו הוא נמצא. הוא מאפשר התבוננות אחרת על החיים העירוניים המהירים ומדגיש כל פרט בסיסי של הקיום (צעד, נשימה, הפניית מבט) על-ידי פרישתו לאורך זמן ממושך. ההשתנות של הפרטים הקטנים והבסיסיים עוברת לקדמת הבמה ומודגשת על רקע קצב החיים המוגבר שמסביב.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
