הטקסט מתוך הספר של עידית פורת: “עדינה בר-און , אמנית מופע” בהוצאת הקיבוץ המאוחד\קו אדום, ומוזיאון הרצליה לאמנות, 2001
שם:
שמיים, תל-חי 80, מפגש אמנות בת זמננו, 1980
מקום:
רחבת הדשא שבחזית החומה של תל-חי הישנה; יום קיץ, השעה חמש אחר-הצהרים.
משך:
כחצי שעה.
לבוש:
מכנסי התעמלות קצרים מסאטן, עם פס כחול בצד. חולצת טי. הפנים מאופרות במייק-אפ לבן, סביב עיניים עיגולים כחולים והעפעפיים צבועים בחום. העיגולים הכחולים מתפשטים הצידה ברצועת תכלת, החוצה את עצמות הלחיים עד לאוזניים הצבועות אף הן בכחול. השפתיים מוקטנות בעזרת צבע אדום.
תיאור:
ברחבת הדשא מתוחים שני חוטים מקבילים, שיוצאים מהחומה אל מרכז הרחבה. החוטים יוצרים שבילים שבתוכם עדינה נעה.
הקהל מתאסף באזור המופע, בעמידה ובישיבה, עדינה מגיעה אל מרכזה של רחבת הדשא ועומדת כשהיא פונה אל הקהל, הנמצא כשמונה עד עשרה מטר ממנה.
עדינה מתחילה ליצור תנועה גלית בפלג גופה העליון, כשנשימתה מנחה את תנועותיה: שאיפת האוויר מרחיבה את הבטן התחתונה והעליונה לסירוגין. כאשר עדינה מכווצת את הבטן – האוויר עולה בית החזה ומנפח את האזור; כאשר עדינה חוסמת את אזור בית החזה בפני האוויר – היא יוצרת בו צורה קעורה, וכן הלאה. הנשימה ניכרת בבית החזה ובבטן כתנועה גלית גדולה, המפנה את תשומת הלב של הצופים לקדמת גופה. עדינה מתחילה להניע את הצוואר, העורף והראש: העורף נהדף קדימה כמו בתנועת הצצה למקום כלשהו. תנועותיה קצרות, חותכות וזוויתיות.
עדינה מתחילה לנוע במרחב, בהתייחסות לקהל, בכמה דרכים.
1.הליכה זקופה, מדודה, בקו ישר, כשידיה מושטות קדימה, כך היא מהלכת בתוך הקהל וחוצה אותו לשני גושים נפרדים.
2.ריצה במעגלים סביב הקהל, הגורמת לצופים להתגודד וליצור גוש סגור ולכיד.
3.עדינה נעמדת בתוך קבוצה אחת של אנשים, כשהקבוצה השנייה מתבוננת בראשונה. היא יוצרת מבט רחוק מאוד, פתוח, רב-כיווני, הפורץ מתוך הצפיפות החוצה, אל המרחב הפתוח.
4.עדינה נעמדת בתווך, בין שתי קבוצות האנשים. היא מהווה כעין נקודה בקומפוזיציה כאשר גופה מכונס כלפי מטה, קרוב לפני הדשא. מתוך תנוחה זו היא מתחילה לשיר ניגון מסתלסל.
5.עדינה מובילה את הקהל אחריה ויוצרת שיירה ארוכה, הליכתה איטית וטקסית.
עדינה מסיימת את המופע בתנוחה שבה החלה.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
