וידיאו, פסקול סינכורני. הופק לרגל התערוכה "יאיר גרבוז מציג: יהודי צרפתי וערבי" (מוזיאון תל אביב לאמנות), והוקרן בה ללא הפסק כחלק ממיצב.
יהודי צרפתי וערבי 99 דק', VHS, פסקול סינכרוני, 1986
סרט זה הוא המאוחר ביותר של גרבוז, וצולם בפורמט VHS, מה שאפשר הקלטת סאונד סינכרונית. הסרט נרטיבי, הוא מורכב מסצנות ממושכות ואינו מכיל קיטועים רבים המופיעים ברבים מסרטיו של גרבוז. עלילת הסרט נסובה סביב צפייה בשלושה סרטי טלוויזיה. מרבית הזמן נראית בפריים מרגלית אשתו של גרבוז, וניתן להבין שמבטה פונה אל הטלוויזיה שאת צליליה שומעים. התוכן בו מרגלית צופה משתנה לסירוגין, בין סרט דובר ערבית, סרט דובר צרפתית, וסרט דובר עברית. היא מתארת ומסבירה את הסרט לגרבוז, שקולו נשמע ברקע,לעיתים שואל שאלות. לאורך הסרט היא מחליפה בגדים ואביזרים שונים, ביניהם שמלה אתנית, נוצה בשיער, חולצה רקומה, כובע קש, זר פרחים או פרח גדול בשיער, ועוד. נדמה שתחלופה זו מתבצעת בהתאם לתכני הסרט ומוצאו. זאת ועוד, כשמרגלית מעידה שמדובר בסרט אירוטי, היא יושבת כשכתבפיה חשופות, וברגע מסוים גרבוז שולח ידיו ללטף אותה, כאילו היה מתאים את ההתרחשות בעולם אל המתרחש על המסך שמול עיניהם, אותו מסך שנעלם מעיני צופים. בהמשך הסרט הוא עצמו מצולם צופה בתכנית בלתי נראית ומגיב אל תכניה, בעודו מפצח גרעינים ומעשן סיגריה.
שמו של הסרט נדמה כהתחלה של בדיחה, הוא מהווה מעין טריפטיכון וממשיך את עיסוקו של גרבוז בבחינה של זהויות ובעירוב תרבויות. כך גרבוז מהדהד בסרט שלוש זהויות: העברית- היהודית, שמייצגת את שורשיו, הצרפתית האירופית, אשר אליה ואל תרבותה הוא עורג, והערבית כחלק מהנוף המקומי. יש לציין שלסרט דובר ערבית נוצר מעמד ייחודי בתרבות הישראלית. לאחר מלחמת ששת הימים החלה הטלוויזיה הישראלית לשדר סרט קולנוע מצרי מידי ערב שבת, שזכה לצופים מרובים מכלל המגזרים בישראל, והפך לתופעה שנמצאת בלב הקונצנזוס התרבותי.
צילום הסרט באופן בו מתועדת חווית הצפייה של הדמות ללא המסך בו היא צופה, מייצר עיסוק רפלקסיבי בפעולות הצילום והצפייה. נוצר משולש שקודקודיו הם הטלוויזיה, המצלמה, והמצולמת שהיא גם צופה. למעשה מיקום מצלמה נדמה מקביל למיקום הטלוויזיה, כמעט מתמזג איתו, ובו נמצאים גם אנו הצופים. מרגלית (ויאיר לפרקים), צופים בטלוויזיה, אך גם נמצאים אל מול המצלמה, וכך גם מישירים מבט אלינו הצופים.
כתבה: יעל גסר
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
