נגישות
menu      
אודות המרכז
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
חינוך וקהילה
ארכיונים
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח
הרשימות שלי
הרשימות שלי
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
רשימות
ארכיון אמנות ציבורית ומדיה מוקדמת
מקטלג
מס' קטלוגי
מדיום
אורך
20'36''
סוג הוידיאו
שנה
1974
לינקים
תערוכה
אירועים
פרויקטים
מודלים
פרסומים
פריטים קשורים

21 דק', פילם סופר-8 מ"מ, פס קול לא סינכרוני, 1974

סרט זה נטול סאונד סינכרוני, אך מלווה בפסקול של מוזיקת ג'אז, הקלטה של הפסנתרן והג'אזיסט באד פאוול (Powell). הסרט אינו נרטיבי, אלא מורכב מרצף שוטים שמציגים מעין אינוונטאר של חפצים, יצירות, ומקומות. שוטים אלו מייצרים מקצב, כאשר הסאונד הוא שמוביל, והמוסיקה מכתיבה את הקאטים.

ניתן לראות בבחירה המוסיקלית גם התייחסות לפעולת האלתור, המזוהה כל כך עם ז'אנר הג'אז. גרבוז מאלתר, מקבץ ומפרק דימויים, משתמש בריבוי ובוריאציות כאשר פריטים שונים מצולמים מספר רב של פעמים בגרסאות שונות. המצלמה נעה כל העת מדימוי אחד אל הבא, כמעט שאינה מצליחה להתעמק, מרפרפת בלבד.

גרבוז מבצע טרנספורמציות מדיומליות, כאשר הוא בוחן רישומים, ציורים ותצלומים שלו במימד הזמן באמצעות המסרטה, ומצמיד אותם לפריימים בהם מתקיימת תנועה. בנוסף, הוא 'מקים לתחייה' חלק מיצירותיו, כאשר הוא מוציא אותן מהסטודיו, למשל מגזרות של דמויות ורודות מצויירות, אותן הוא שותל ברחוב ובאתרים שונים.

בנוסף, הסרט מכיל צילום של טקסטים כתובים ביד בעברית ובאנגלית, שמהווים מעין רובד של קריינות. חלקם רפלקסיביים ומתייחסים לפעולת הצילום, למשל ‘cut’, ‘closeup’, 'מצלמים סרט', ואחרים כאילו בוקעים מגרונו של גרבוז ה'פולני', למשל 'למה לא רואים אתכם'. 

ברגעים נוספים בסרט מופיעים דיוקנאות של חבריו, ביניהם הנרי שלזניאק, ביחד עם יצירותיו, וחברים נוספים יושבים ומעשנים, וכן גרבוז עצמו. ערבוב זה הוא בבחינת 'החיים הם היצירה והיצירה היא החיים'. כך גם מופעיה של מרגלית אשתו של גרבוז, המופיעה גם בעירום, ובאמצעותה הוא מייצר השוואה בין גוף עירום ממשי לבין גוף עירום בציור. נוכחותה של מרגלית מסמנת גם את הבית, מושג אליו גרבוז מתייחס בסרט בין היתר באמצעות צילומים של בתים, חפצים ורהיטים, מאקטים של בתים, וכן תצלומים של כניסה ויציאה מהבית. 

 

כתבה: יעל גסר

קרא עוד...
T
כתוב משהו בנושא זה?...
שליחה באמצעות Ctrl+Enter
פרסם
בטל
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון(צפייה)
קטגוריה...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
הרשימות שלי
אמן אורח
הרשימות שלי

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

רשימות
ארכיון אמנות ציבורית ומדיה מוקדמת

21 דק', פילם סופר-8 מ"מ, פס קול לא סינכרוני, 1974

סרט זה נטול סאונד סינכרוני, אך מלווה בפסקול של מוזיקת ג'אז, הקלטה של הפסנתרן והג'אזיסט באד פאוול (Powell). הסרט אינו נרטיבי, אלא מורכב מרצף שוטים שמציגים מעין אינוונטאר של חפצים, יצירות, ומקומות. שוטים אלו מייצרים מקצב, כאשר הסאונד הוא שמוביל, והמוסיקה מכתיבה את הקאטים.

ניתן לראות בבחירה המוסיקלית גם התייחסות לפעולת האלתור, המזוהה כל כך עם ז'אנר הג'אז. גרבוז מאלתר, מקבץ ומפרק דימויים, משתמש בריבוי ובוריאציות כאשר פריטים שונים מצולמים מספר רב של פעמים בגרסאות שונות. המצלמה נעה כל העת מדימוי אחד אל הבא, כמעט שאינה מצליחה להתעמק, מרפרפת בלבד.

גרבוז מבצע טרנספורמציות מדיומליות, כאשר הוא בוחן רישומים, ציורים ותצלומים שלו במימד הזמן באמצעות המסרטה, ומצמיד אותם לפריימים בהם מתקיימת תנועה. בנוסף, הוא 'מקים לתחייה' חלק מיצירותיו, כאשר הוא מוציא אותן מהסטודיו, למשל מגזרות של דמויות ורודות מצויירות, אותן הוא שותל ברחוב ובאתרים שונים.

בנוסף, הסרט מכיל צילום של טקסטים כתובים ביד בעברית ובאנגלית, שמהווים מעין רובד של קריינות. חלקם רפלקסיביים ומתייחסים לפעולת הצילום, למשל ‘cut’, ‘closeup’, 'מצלמים סרט', ואחרים כאילו בוקעים מגרונו של גרבוז ה'פולני', למשל 'למה לא רואים אתכם'. 

ברגעים נוספים בסרט מופיעים דיוקנאות של חבריו, ביניהם הנרי שלזניאק, ביחד עם יצירותיו, וחברים נוספים יושבים ומעשנים, וכן גרבוז עצמו. ערבוב זה הוא בבחינת 'החיים הם היצירה והיצירה היא החיים'. כך גם מופעיה של מרגלית אשתו של גרבוז, המופיעה גם בעירום, ובאמצעותה הוא מייצר השוואה בין גוף עירום ממשי לבין גוף עירום בציור. נוכחותה של מרגלית מסמנת גם את הבית, מושג אליו גרבוז מתייחס בסרט בין היתר באמצעות צילומים של בתים, חפצים ורהיטים, מאקטים של בתים, וכן תצלומים של כניסה ויציאה מהבית. 

 

כתבה: יעל גסר

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס