שם: ציפורים, “בצלאל”, ירושלים, יוני-יולי 1973
נסיבות:
מופע שהוכן במסגרת הלימודים ב”בצלאל”, 1973
מקום:
“בצלאל” הישן – אולם הרצאות.
משך:
כעשרים דקות.
תיאור:
1. עדינה נכנסת לאולם מהדלת הנמצאת בגב הקהל, ופוסעת במסלול פתלתל לתוך החדר, אל קדמת הקהל, כשהיא עוברת בין האנשים היושבים. במהלך הליכתה היא מזמזמת מנגינה חרישית. הילוכה רך ונינוח, השקט באולם גדול.
עדינה מתיישבת על שרפרף מול הקהל. גופה נע באטיות רבה, כעין תנוחה ותנועה מתמשכת של השענות לאחור – הטיית הגו, הטיית הראש, מיקום הידיים, מבט מופנם. גופה יוצר קו ספיראלי בחלל. הגוף דינאמי אבל האווירה הנוצרת היא סטאטית ומופנמת. אפשר להרגיש את המתח בשרירי גופה.
2. אט-אט עדינה יוצאת מהתנוחה הספיראלית ומפנה את חזית גופה אל הקהל. היא אינה מביטה בו ישירות, אך מתייחסת לסביבה באמצעות תנועות קטנות של הגוף. כעת היא יושבת זקוף, שעונה על הכיסא ומפנה מבט אלכסוני כלפי מעלה. המבט מתחדד כשהוא מתמקד בנקודה גבוהה ורחוקה הנמצאת לכאורה מחוץ לכותלי החדר. אחר כך מתחיל מבטה של עדינה לנוע בתנועה מעגלית, כאילו עוקב אחר נקודה המנה את מיקומה בחלל. הבעות פניה משרות אווירה פסטוראלית. צניחה קטנה של הגוף יוצרת נינוחות לרגע, ולאחריה שוב מזדקף הגו והגוף כולו מכוון אל נקודה עלומה בחלל.
3. עדינה מתרוממת מישיבה לעמידה. תנועתה אטית מאוד, כאילו מושכים אותה מלמעלה. תוך התבוננות ממוקדת בנקודה גבוהה ומרוחקת, היא עולה על הכיסא. מבטה כמו משוטט בגבהים. פניה מביעות נעם, הנאה והתפעמות. עדינה מתחילה להניע את ראשה בתנועה ספיראלית. הכתפיים ופלג גוף העליון עוקבים גם הם בתנועה דומה.
4. עדינה מפנה את ראשה בפתאומיות כלפי מטה. בעקבות תנועת הראש נשמטים מטה גם הכתפיים ופלג הגוף העליון. הפנים עוטות הבעה ממוקדת פנימה, קשובות למחשבות החולפות בראש, ברגע ארוך של הרהור ללא תנועה. הנשימה עצורה ואטית. עדינה יורדת באטיות מהכיסא, כשרגליה על הרצפה ומבטה מופנה עדיין כלפי מטה, היא מתכנסת לתנוחה של חצי ישיבה בזווית צדית מעט ביחס לקהל.
5. בתנוחת כריעה זו – כשברך אחת גבוהה מעט מהשנייה, הידיים מורמות לצדדים כמעט בגובה הכתפיים, האגן קרוב מאוד לרצפה והגב בזווית אלכסונית, בהמשך לראש העוקב עדיין אחר נקודה רחוקה בחלל – היא מסיימת את המופע: השתרשות בקרקע תוך הכנה לתנועה כלפי מעלה.
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
