בהשתתפות: חביבה ברקול, דבורה הראל, מלכה כהן, רותי מזרחי, תקוה סדס, מימי רוזנברג, עדה רחמים, סתיו אסרסה, שי מוצה, ירין מוצה, אורי מוצה, קבוצת תלמידים מבי"ס יחד: אביאל, נועה, אסתר, חנה, אנה, גבי, סקרלט, דוד, מורט, מיכאל, אביב, דניס, מסרט, מסטואל, סלומון, אשטה, מקס, רונן, גבריאל, נטלי, פאסיל, זהבה, יינורק, ארגויה, יצחק, מסרט, עלי, גלורס, זמינה, יירצו, ליאור, ניקול, רוסלן, עידו וקבוצת חניכי בני עקיבא: טיגיסט דרסו, בורטוקן סמאנך, אסתר איילה, אסובלו בגדה, קסהון בגדה, אדיסו מנגשה, יונתן וונדיה וטליה הרבנד.
ענבל הלצר היא אדריכלית, אמנית ומורה. מתגוררת, יוצרת ומלמדת בחולון. בוגרת תואר שני MFA באמנות (בצלאל) ותואר ראשון באדריכלות (בצלאל). מתעסקת בפרויקטים המתבססים על עבודה קבוצתית ומשלבים בין מקומיות ורוח יצירה, דרך פיתוח ושילוב פרקטיקות שדרכן עובר ציר משותף של פיתוח תפיסת עולם סביבתית-ציבורית-דמיונית-משחקית.
"אחרי הרחוב היו רק חולות, כשהייתי אולי בכיתה ו' לקחו אותנו לחולות, בזמן שהסריטו שם סרט בשם פורטונה, שנהיה קהל. היום זה איפה שכביש איילון" (חביבה ברקול)
התערוכה ״מיני ג'סי כהן״ נוצרה בתהליך שערך מספר חודשים במרכז לאמנות דיגיטלית הממוקם בשכונת ג׳סי כהן, חולון. התהליך הוא חלק מפרויקט מוזיאון ג׳סי כהן השלם, אשר הוקם בשנת 2016 על ידי צמד האמנים אפי ואמיר יחד עם צוות מתושבים מהשכונה: יגאל אופיר, יעקב ארליך, חביבה ברקול, פנינה ברקול, דבורה הראל, מלכה כהן, רותי מזרחי, תקוה סדס, רחל פולט, מימי רוזנברג, עדה רחמים, ועוד.
בשנת 2019 בחר צוות ההיגוי של המוזיאון להתמקד בנושא בית ודיור. נושא זה נבחר בתקופה שבה השכונה ניצבת בפני שינוי רדיקלי, אשר צפוי לשנות את אופיה לחלוטין. על פי תכנית המתאר העירונית, מתוכננת בשנים הקרובות התחדשות עירונית משמעותית. השינוי מעלה איתו תקוות וגם חששות רבים בקרב תושבי השכונה. בעקבות הקול הקורא, בחר צוות המוזיאון את האמנית ענבל הלצר להוביל את הפרויקט, ויחד החליטו להתמקד בבניית דגם של שכונת ג'סי כהן, כהזדמנות להתבוננות חוזרת בשכונה, בעבר וכיום.
במרכז התערוכה, ניצב מודל השכונה בקנה מידה 1:200, עשוי נייר. המודל מורכב מתיאור מדויק-מופרך של בנייני המגורים בשכונה. תהליך ההרכבה נע בין היצמדות לתיאור נאמן למציאות היסטורית ועכשווית, התבססות על זכרונות אישיים, וסיפורים משותפים, לבין ייצוג של שאיפות, תקוות וחלומות יומיומיים.
העבודה נוצרה בסדרת מפגשי יצירה עם קבוצות שונות של תושבי השכונה: קבוצת נשים מהצוות המייסד של המוזיאון, תלמידי כתות ח' וט' מבית ספר יחד הפועל בשכונה, וילדים מפרויקט "אולם" שבמרכז לאמנות דיגיטלית.
במקביל למודל מוצג וידיאו, שמהווה הצעה להתבוננות במציאות משודרגת או אפשרות לדמיין את החיים בג'סי כהן כתופעת רשת. הווידאו מורכב מרגעים של ״ביחד״, שמתקיימים בין המציאות הפיזית לדיגיטאלית. אלה דימויים משוכפלים מתוך אפליקציות חברתיות ותופעות רשת שנפגשים בתוך גסי כהן מנייר, בעירוב בלתי ניתן להפרדה בין המציאות הפיזית, המדומיינת לבין המציאות שמיוצרת באמצעות טכנולוגיה זמינה (אפליקציית טיק טוק, רשתות חברתיות וקליפים).
המודל והווידיאו מציגים מציאות סובייקטיבית, רגעים שיש להם ערך עבור מישהו, ושמתקיימים בין זיכרון לדמיון. כל קבוצה ייצרה לעצמה מרחב פנטסטי יומיומי שמשקף תרבות קולקטיבית. הרגעים מחוברים יחד לפסיפס לא ביקורתי של היקסמות מסימולטניות של פעולות ותחושות: אמפתיה, חברות וירטואלית, אלימות, נוסטלגיה ורוח שטות.
בהשתתפות: חביבה ברקול, דבורה הראל, מלכה כהן, רותי מזרחי, תקוה סדס, מימי רוזנברג, עדה רחמים, סתיו אסרסה, שי מוצה, ירין מוצה, אורי מוצה, קבוצת תלמידים מבי"ס יחד: אביאל, נועה, אסתר, חנה, אנה, גבי, סקרלט, דוד, מורט, מיכאל, אביב, דניס, מסרט, מסטואל, סלומון, אשטה, מקס, רונן, גבריאל, נטלי, פאסיל, זהבה, יינורק, ארגויה, יצחק, מסרט, עלי, גלורס, זמינה, יירצו, ליאור, ניקול, רוסלן, עידו וקבוצת חניכי בני עקיבא: טיגיסט דרסו, בורטוקן סמאנך, אסתר איילה, אסובלו בגדה, קסהון בגדה, אדיסו מנגשה, יונתן וונדיה וטליה הרבנד.
ענבל הלצר
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
