נגישות
menu      
אודות המרכז
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
חינוך וקהילה
ארכיונים
ארכיונים
אמן אורח
אמן אורח
הרשימות שלי
הרשימות שלי
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...

סרט מסע בעיר מדברית ובהיסטוריה שלה, מסע המספר סיפור דרך סיפור. ברומן 'אל תגידי לילה' שנכתב על ידי עמוס עוז כשהתגורר בערד מתוארת העיירה המדברית הנשכחת, כשבין שורות הטקסטים מופיעים רמזים לסיבות האמיתיות שהביאו להקמתה. הסרט הוא פרשנות אישית לסיפור, המוקרא תוך תרגום המילים לשפת גוף, פרפורמנס וריקוד כשברקע 'רעש' קולות העיר וערפל המדבר. בנות ערד הרוקדות לצלילי השיר 'בדרך אל האור' המבוצע על ידי מקהלת גימלאי העיר חדורות תקווה ואופטימיות....עוז 21 , סרט וידאו, 2016 // אורית ישי טקסט: הדס קידר מאז הקמתה של ערד, המהווה את אחד הפרויקטים התכנוניים הרדיקליים מאמצע המאה ה- 20 , העיר מושכת אליה את מיטב החושבים והיוצרים. אורית ישי הגיעה להתארח בתכנית שהות האמנים ' ערד אמנות אדריכלות ' כדי לבצע פרויקט אמנותי של מיפוי העיר המתמקד בקשר בין אדם למקום. תוך כדי כך שערכה מפגשים והיכרות עם הנוף האנושי והאורבני בעיר היא החליטה לבצע פעולה אמנותית ביחד עם תושבי המקום מקשת גילאים רחבה, צעירים וגמלאים. אל כתביו של הסופר עמוס עוז שחי בעיר שנים רבות וכתב אודותיה התוודתה ישי בעבר. בהגעתה לעיר היא שבה לקרוא את הספר ' אל תגידי לילה ', שנכתב עשרים ואחת שנים לפני הגעתה לערד ומכאן נגזרת כותרת היצירה. העיר שהיוותה כר פורה לניסויים מודרניסטיים-אוטופיים, זימנה את יש לבצע בה התנסות אמנותית-חברתית משלה - תחום אשר הולך ותופס מקום מרכזי ביצירתה של ישי. הטקסט של עוז היווה מצפן לעבודתה. ישי חיפשה אחר אלמנטים מתוך הספר: שדרות רחבות, תיבות הדואר, הגינות, מבני בטון, בתי רכבת. המפגשים עם אלמנטים מתוך הספר, העירו אצלה רצון ליצור יצירה בשיתוף תושבי המקום, יצירה המפרשת את הסיבות שהביאו להקמתה של העיר ומציעה קריאה להוויה החברתית שנוצרה בה. ישי בחרה לזקק את תשובתה לנוכח השאלה "איך ולמה נולד מקום?" באמצעות בחירה במערך מילים מתוך ספרו של עוז שמהווה מעין לקסיקון אישי לעיר. עיבוד וזיקוק ספרו של עוז לכדי מערך של מילים הוליד את ה score- של היצירה "עוז 21 ". ישי התייחסה אל המילים כאל פרטיטורה של יצירה מוזיקלית. ביצוע הקראת המילים נעשתה מפיה של נערה מקומית, בקול מונוטוני שאינו מבליט מילה אחת על חשבון השנייה. המילים הנשמעות מהדהדות בפס-הקול של היצירה, לוכדות את האווירה הפסיכו-סוציולוגית שסררה בעת הקמת העיר. ההקראה המכנית של המילים מזכירה התקנים המחוללים דיבור אנושי באופן מלאכותי. מערכות ממוחשבות אלו נקראות speech)-to-(text TTS אשר הופכות שפה כתובה ליחידות קול באמצעות שליפה של יחידות דיבור ממסד נתונים מוקלט מראש. פס-הקול הרובוטי של "עוז 21 " מזכיר סרטי מדע בדיוני שבהם מודגשת האנושיות והרגש שבדיבור ובתקשורת הבין-אישית שאיננה ניתנת לחיקוי באמצעות מכונה או רובוט. בשליפתה את המילים מתוך ההקשר הסמנטי של המשפט, ובהקראתן בקולה של הנערה כיחידות נפרדות של משמעות, ישי מדגישה את ההזרה המתלווה למהלכים של ' גזור והדבק ' . ישי קושרת בין ההיבט המבני של המילים - היותם יחידות בודדות בעלות יכולת נפרדות ) stand alone ( - לבין המחוות האדריכליות המינימלסטיות שבהקמת עיר ' פופ- אפ' במדבר. בין אם מדובר במילים ובין אם מדובר בבניינים, הניתוק של יחידה מתוך ההקשר האורגני, ככל ששתילתה תעשה במושלמות, לעולם תעורר תחושה של זרות. בחיפוש אחר לוקיישנים לצילום היצירה, המצפן של עוז כיוון אותה לעבר מבנים מודרניסטיים- אוטופיים שנדמים, במרחק הזמן, כחלקים מחלום דיסטופי. ישי מצאה עניין מיוחד בפרויקטים אדריכליים- חברתיים מאמצע שנות ה- 60 שנבנו במרכז העיר. עיניה לכדו סדרה של גנים ברוטליסטים שנפרסים לאורכה של אחת השכונות הראשונות של העיר, שכונת אבישור. הגנים הם תוצר תכנוני של הצוות האדריכלי שהקים את העיר יחד עם אדריכל הנוף צבי דקל. הסגנון הברוטליסטי, שצמח על רקע המונח " raw " שטבע האדריכל הנודע לה קורבזייר, פרח בשנות השישים והשבעים בנגב עקב הצורך המהיר בהקמת ערי הפיתוח. אמנם גני משחקים ברוטליסטיים דומים ניתן למצוא בערים שונות ברחבי אירופה, אך הגנים בערד ייחודיים באופן שהם עושים שימוש בז ' רגון ויזואלי של לוחמה והגנה. חומות בטון נמוכות המייצרות מבוך מבטון מזכיר מודל של עיר מוקטנת ומבוצרת. האלמנטים הפיסוליים הלקוחים מהעת העתיקה מזכירים לנו שבתקופת הברונזה המאוחרת ערד הייתה אחת מהערים בהן היו רחובות מתוכננים, שלטון וחומה. האתר בו בחרה ישי לצלם את חלקה הראשון של עבודת הוידיאו "עוז 21 " הוא גן אחד מתוך סדרת הגנים הברוטליסטיים. עובדה שהמודרניזם עסק, לצד תכנון מבני מגורים ובמבני ציבור, בתכנון מרחבים קהילתיים-חברתיים עולה בצפייה ביצירה של ישי. מעבר להיותו נקודות ציון אסתטית, הגן הציבורי הוא תמציתו של נקודת המפגש בין תושבי השכונה. ההיבט החברתי-שיתופי של היצירה נעשתה ביחד עם כוריאגרפית מקומית. יחד, שתי היוצרות הדריכו קבוצת תלמידות ריקוד מקומיות את מערך התנועות והקולות שביצירה. כדי להגיע למערך התנועות, הרקדניות שקעו בהיסטוריה של העיר ונחשפו לעקרונות של עבודה שיתופית. הרקדניות בצעו מערך מחוות גופניות וקולניות בינות האלמנטים של הגן הברוטליסטי. תנועותיהן בסביבה האוטופית/דיסטופיות של הגן הברוטליסטי הציפו את המתח בין הגוף הנשי לצורות הזוויתיות והחומריות של הבטון. לבושות במדים אחידים הן נעו בתוך במבני הגן באופן שמבליט את היבטיו המינימליסטים והמיליטריסטים שהתבטאו בייחוד בחומה העוטפת את הגן. האתר בו בחרה ישי לצלם את חציה השני של העבודה מהווה גם הוא אתר של כוח ושל שאריות: אתר שבעבר הוצב בו פסל של יעקוב דורצ ' ין, אריה ענק מברונזה יצוק שצפה לעבר ים המלח. הוא נחתך ונגנב, ומה שנותר באתר הוא המבנה העצום עליו הונח הפסל. ישי מצאה עניין במפגש הדרמטי בין המבנה המינימליסטי, הגאומטרי למרקמים הרכים של הטבע הנצפה מבעדו. בחציה השני של העבודה מופיעות אותן הרקדניות רק הפעם נדמה שהן רוקדות באופן שהוא מעט מרוכך יותר. פס-הקול שהתבסס על ספרו של עוז הפנה את מקומו לשיר נוסטלגי מימי הקמת המדינה המבוצע על ידי מקהלת ערד. הגוף הנשי של הרקדניות וקולם של הדור המייסד מחזקים את העצמה של האנושי על רקע הנוף הבראשיתי של המדבר. ללא ידיעה על סיפור של הפסל הנעלם, בסיס הפסל גדול הממדים עשוי להיתפס כספינת חלל שנחתה באתר. הערפל של שעות הבוקר המוקדמות, שעלה בעת הצילומים ואף הסתיר לעתים את הרקדניות, תרמ גם הוא לתחושה החלומית בחציה השני של היצירה. היצירה "עוז 21 " עוסקת ביחסים הדיאלקטיים שמנהלים מתכנני העיר ותושביה עם העבר וההווה של העיר. אם המושג ' עיבוד ' הוא האופן שבני אדם, חיות וצמחים מסתגלים לסביבתם, אז אופן העיבוד שמבצעת ישי לספרו של עמוס עוז מדגימה את ההסתגלות של הסיפור הבראשיתי של הקמת העיר אל הווייתה העכשווית. ישי ממקמת את הדור החדש של ערד בתוך מבנים מראשית הקמת העיר. תנועותיהן הממושטרות של הרקדניות מלין על האיפוק שהן מגלות לנוכח פרויקט הקמת העיר. נדמה שהצייתנות של הדור הצעיר היא פועל יוצא של מבטם המפקח של דור המייסד )אשר קולם המזמר נשמע בחציה השני של העבודה(. ”עוז 21 " היא פרשנות אישית של ישי על מעשה הקמת העיר. היצירה פוגשת את הקול- הקולקטיבי של תושבי העיר ערד ברגע משמעותי כאשר שלושה דורות העיר דרים זה לצד זה. חיבורם של הקולות הדוריים - הקושרים בין העבר רב הפאר אך המופרך לבין הדור הנוכחי שאינו בוטח ביכולתו לטפל במורשת המודרניסטית-ציונית - מעניקים ליצירה את היבטיה הלאומיים, הקהילתיים והעכשוויים שלה.

קרא עוד...
T
כתוב משהו בנושא זה?...
שליחה באמצעות Ctrl+Enter
פרסם
בטל
המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון(צפייה)
קטגוריה...
אודות המרכז
תערוכות ופרויקטים
חינוך וקהילה
ארכיונים
אמן אורח
הרשימות שלי
אמן אורח
הרשימות שלי

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

עוז 21

סרט מסע בעיר מדברית ובהיסטוריה שלה, מסע המספר סיפור דרך סיפור. ברומן 'אל תגידי לילה' שנכתב על ידי עמוס עוז כשהתגורר בערד מתוארת העיירה המדברית הנשכחת, כשבין שורות הטקסטים מופיעים רמזים לסיבות האמיתיות שהביאו להקמתה. הסרט הוא פרשנות אישית לסיפור, המוקרא תוך תרגום המילים לשפת גוף, פרפורמנס וריקוד כשברקע 'רעש' קולות העיר וערפל המדבר. בנות ערד הרוקדות לצלילי השיר 'בדרך אל האור' המבוצע על ידי מקהלת גימלאי העיר חדורות תקווה ואופטימיות....עוז 21 , סרט וידאו, 2016 // אורית ישי טקסט: הדס קידר מאז הקמתה של ערד, המהווה את אחד הפרויקטים התכנוניים הרדיקליים מאמצע המאה ה- 20 , העיר מושכת אליה את מיטב החושבים והיוצרים. אורית ישי הגיעה להתארח בתכנית שהות האמנים ' ערד אמנות אדריכלות ' כדי לבצע פרויקט אמנותי של מיפוי העיר המתמקד בקשר בין אדם למקום. תוך כדי כך שערכה מפגשים והיכרות עם הנוף האנושי והאורבני בעיר היא החליטה לבצע פעולה אמנותית ביחד עם תושבי המקום מקשת גילאים רחבה, צעירים וגמלאים. אל כתביו של הסופר עמוס עוז שחי בעיר שנים רבות וכתב אודותיה התוודתה ישי בעבר. בהגעתה לעיר היא שבה לקרוא את הספר ' אל תגידי לילה ', שנכתב עשרים ואחת שנים לפני הגעתה לערד ומכאן נגזרת כותרת היצירה. העיר שהיוותה כר פורה לניסויים מודרניסטיים-אוטופיים, זימנה את יש לבצע בה התנסות אמנותית-חברתית משלה - תחום אשר הולך ותופס מקום מרכזי ביצירתה של ישי. הטקסט של עוז היווה מצפן לעבודתה. ישי חיפשה אחר אלמנטים מתוך הספר: שדרות רחבות, תיבות הדואר, הגינות, מבני בטון, בתי רכבת. המפגשים עם אלמנטים מתוך הספר, העירו אצלה רצון ליצור יצירה בשיתוף תושבי המקום, יצירה המפרשת את הסיבות שהביאו להקמתה של העיר ומציעה קריאה להוויה החברתית שנוצרה בה. ישי בחרה לזקק את תשובתה לנוכח השאלה "איך ולמה נולד מקום?" באמצעות בחירה במערך מילים מתוך ספרו של עוז שמהווה מעין לקסיקון אישי לעיר. עיבוד וזיקוק ספרו של עוז לכדי מערך של מילים הוליד את ה score- של היצירה "עוז 21 ". ישי התייחסה אל המילים כאל פרטיטורה של יצירה מוזיקלית. ביצוע הקראת המילים נעשתה מפיה של נערה מקומית, בקול מונוטוני שאינו מבליט מילה אחת על חשבון השנייה. המילים הנשמעות מהדהדות בפס-הקול של היצירה, לוכדות את האווירה הפסיכו-סוציולוגית שסררה בעת הקמת העיר. ההקראה המכנית של המילים מזכירה התקנים המחוללים דיבור אנושי באופן מלאכותי. מערכות ממוחשבות אלו נקראות speech)-to-(text TTS אשר הופכות שפה כתובה ליחידות קול באמצעות שליפה של יחידות דיבור ממסד נתונים מוקלט מראש. פס-הקול הרובוטי של "עוז 21 " מזכיר סרטי מדע בדיוני שבהם מודגשת האנושיות והרגש שבדיבור ובתקשורת הבין-אישית שאיננה ניתנת לחיקוי באמצעות מכונה או רובוט. בשליפתה את המילים מתוך ההקשר הסמנטי של המשפט, ובהקראתן בקולה של הנערה כיחידות נפרדות של משמעות, ישי מדגישה את ההזרה המתלווה למהלכים של ' גזור והדבק ' . ישי קושרת בין ההיבט המבני של המילים - היותם יחידות בודדות בעלות יכולת נפרדות ) stand alone ( - לבין המחוות האדריכליות המינימלסטיות שבהקמת עיר ' פופ- אפ' במדבר. בין אם מדובר במילים ובין אם מדובר בבניינים, הניתוק של יחידה מתוך ההקשר האורגני, ככל ששתילתה תעשה במושלמות, לעולם תעורר תחושה של זרות. בחיפוש אחר לוקיישנים לצילום היצירה, המצפן של עוז כיוון אותה לעבר מבנים מודרניסטיים- אוטופיים שנדמים, במרחק הזמן, כחלקים מחלום דיסטופי. ישי מצאה עניין מיוחד בפרויקטים אדריכליים- חברתיים מאמצע שנות ה- 60 שנבנו במרכז העיר. עיניה לכדו סדרה של גנים ברוטליסטים שנפרסים לאורכה של אחת השכונות הראשונות של העיר, שכונת אבישור. הגנים הם תוצר תכנוני של הצוות האדריכלי שהקים את העיר יחד עם אדריכל הנוף צבי דקל. הסגנון הברוטליסטי, שצמח על רקע המונח " raw " שטבע האדריכל הנודע לה קורבזייר, פרח בשנות השישים והשבעים בנגב עקב הצורך המהיר בהקמת ערי הפיתוח. אמנם גני משחקים ברוטליסטיים דומים ניתן למצוא בערים שונות ברחבי אירופה, אך הגנים בערד ייחודיים באופן שהם עושים שימוש בז ' רגון ויזואלי של לוחמה והגנה. חומות בטון נמוכות המייצרות מבוך מבטון מזכיר מודל של עיר מוקטנת ומבוצרת. האלמנטים הפיסוליים הלקוחים מהעת העתיקה מזכירים לנו שבתקופת הברונזה המאוחרת ערד הייתה אחת מהערים בהן היו רחובות מתוכננים, שלטון וחומה. האתר בו בחרה ישי לצלם את חלקה הראשון של עבודת הוידיאו "עוז 21 " הוא גן אחד מתוך סדרת הגנים הברוטליסטיים. עובדה שהמודרניזם עסק, לצד תכנון מבני מגורים ובמבני ציבור, בתכנון מרחבים קהילתיים-חברתיים עולה בצפייה ביצירה של ישי. מעבר להיותו נקודות ציון אסתטית, הגן הציבורי הוא תמציתו של נקודת המפגש בין תושבי השכונה. ההיבט החברתי-שיתופי של היצירה נעשתה ביחד עם כוריאגרפית מקומית. יחד, שתי היוצרות הדריכו קבוצת תלמידות ריקוד מקומיות את מערך התנועות והקולות שביצירה. כדי להגיע למערך התנועות, הרקדניות שקעו בהיסטוריה של העיר ונחשפו לעקרונות של עבודה שיתופית. הרקדניות בצעו מערך מחוות גופניות וקולניות בינות האלמנטים של הגן הברוטליסטי. תנועותיהן בסביבה האוטופית/דיסטופיות של הגן הברוטליסטי הציפו את המתח בין הגוף הנשי לצורות הזוויתיות והחומריות של הבטון. לבושות במדים אחידים הן נעו בתוך במבני הגן באופן שמבליט את היבטיו המינימליסטים והמיליטריסטים שהתבטאו בייחוד בחומה העוטפת את הגן. האתר בו בחרה ישי לצלם את חציה השני של העבודה מהווה גם הוא אתר של כוח ושל שאריות: אתר שבעבר הוצב בו פסל של יעקוב דורצ ' ין, אריה ענק מברונזה יצוק שצפה לעבר ים המלח. הוא נחתך ונגנב, ומה שנותר באתר הוא המבנה העצום עליו הונח הפסל. ישי מצאה עניין במפגש הדרמטי בין המבנה המינימליסטי, הגאומטרי למרקמים הרכים של הטבע הנצפה מבעדו. בחציה השני של העבודה מופיעות אותן הרקדניות רק הפעם נדמה שהן רוקדות באופן שהוא מעט מרוכך יותר. פס-הקול שהתבסס על ספרו של עוז הפנה את מקומו לשיר נוסטלגי מימי הקמת המדינה המבוצע על ידי מקהלת ערד. הגוף הנשי של הרקדניות וקולם של הדור המייסד מחזקים את העצמה של האנושי על רקע הנוף הבראשיתי של המדבר. ללא ידיעה על סיפור של הפסל הנעלם, בסיס הפסל גדול הממדים עשוי להיתפס כספינת חלל שנחתה באתר. הערפל של שעות הבוקר המוקדמות, שעלה בעת הצילומים ואף הסתיר לעתים את הרקדניות, תרמ גם הוא לתחושה החלומית בחציה השני של היצירה. היצירה "עוז 21 " עוסקת ביחסים הדיאלקטיים שמנהלים מתכנני העיר ותושביה עם העבר וההווה של העיר. אם המושג ' עיבוד ' הוא האופן שבני אדם, חיות וצמחים מסתגלים לסביבתם, אז אופן העיבוד שמבצעת ישי לספרו של עמוס עוז מדגימה את ההסתגלות של הסיפור הבראשיתי של הקמת העיר אל הווייתה העכשווית. ישי ממקמת את הדור החדש של ערד בתוך מבנים מראשית הקמת העיר. תנועותיהן הממושטרות של הרקדניות מלין על האיפוק שהן מגלות לנוכח פרויקט הקמת העיר. נדמה שהצייתנות של הדור הצעיר היא פועל יוצא של מבטם המפקח של דור המייסד )אשר קולם המזמר נשמע בחציה השני של העבודה(. ”עוז 21 " היא פרשנות אישית של ישי על מעשה הקמת העיר. היצירה פוגשת את הקול- הקולקטיבי של תושבי העיר ערד ברגע משמעותי כאשר שלושה דורות העיר דרים זה לצד זה. חיבורם של הקולות הדוריים - הקושרים בין העבר רב הפאר אך המופרך לבין הדור הנוכחי שאינו בוטח ביכולתו לטפל במורשת המודרניסטית-ציונית - מעניקים ליצירה את היבטיה הלאומיים, הקהילתיים והעכשוויים שלה.

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס

ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס